נגה רוזנברגהכוזרי של תיאטרון תמונע מנסה לתת תשובה עדכנית למושג "הדתה" . הצגה פילוסופית ושנונה. מילה של "אמא נגה".
מאת : יהודית סטרובולסקי.
חלפו עברו 800 שנה וספרו של יהודה הלוי, עוד מכה גלים. השיחה הייחודית בין היהודי החכם עם מלך כוזר ממשיכה להיות אקטואלית גם בימים אילו.
הספר שנכתב בתקופה בה מצד אחד הנצרות נותנת אותותיה ומהעבר השני האסלאם מתחזק.
מלך הכוזרים מחפש לו דת חדשה ומתחבט בהבנת המשפט הקשה ״כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים". המשפט מטריף את דעתו והוא מנסה למצוא פתרון.
על הסיטואציה הזו מתבסס המחזה הכוזרי בעיבוד ובימוי של יוסי עזריאלי.
אחרי שתשובות הנצרות והאסלאם אינן מספקות אותו הוא פונה אל עבר הדת שנראית בעיניו כדת בזויה.
החכם היהודי שנבחר מבסס את טיעוניו על התעלות נבואית, שלא באה בשום סתירה עם חשיבה לוגית.
היהודי טוען ללא הרף שעם בחירה הוא גם עול שצריך לשאת בצניעות. הוא טוען גם כשתורת המוסר מופרת, מופקעת הזכות על ארץ ישראל ומכאן מעשי החורבן שהתרחשו.
השיחה המיוחדת בין מלך כוזר ליהודי היא השביל להחלטת המלך לגייר את עצמו ואת עמו.
הרבה מאוד פילוסופיה, הצגה מאוד דעתנית, משחק נפלא של יפתח גפרי אופיר ושל אייל נחמיאס.
שיר אורדו מפליאה בנגינת הכינור, המפצחת את תקרת האולם מעין קינה הנשמעת ברקע וזאת ביחד עם המוסיקה של תומר ישראלי.
הצגה שנונה ! מילה של "אמא נגה".
הכוזרי –
מאת ובבימוי: יוסי יזרעאלי (על פי יהודה הלוי)
עיצוב תפאורה: יוסי יזרעאלי
עיצוב תלבושות: עומר גרינדלר
רקוויזיטים: נעה הר-עוז
עיצוב תאורה: מתן פרמינגר
מוסיקה: תומר יזרעאלי
ע. במאי ומנהל הצגה: גיא ישראלי
הדרכת טעמי מקרא: יותם יזרעאלי
שחקנים: אברום הורביץ, יפתח אופיר, שיר אורדו, אייל נחמיאס, בני אלדר