חשיבות המגנזיום לגוף – חשוב לדעת

חודש פברואר יצויין כחודש המודעות הארצי למינרל המגנזיום המוכר גם כ"מינרל החיים" – המינרל הרביעי בחשיבותו לגוף האדם. נעים להכיר 🙂 מילה של "אמא נגה". 

חודש המודעות הארצי למינרל מגנזיום יצוין השנה בחודש פברואר. מטרתו להעלות את רמת המודעות בקרב הציבור הרחב אודות החסר במגנזיום ואופן השפעתו על איכות חייהם של אזרחי ישראל.

כמו כן, נועד חודש זה לשים על סדר היום הציבורי את הנושאים הדורשים טיפול ממלכתי  במחסור הגדל במגנזיום בקרב האוכלוסייה ולרכז  פעילויות נוספות בנושא במטרה לשיפור בריאותם של תושבי ישראל ומניעת נזקים עתידיים החולים.

בכנס הקרדיולוגי השנתי האחרון פורסם מאמר מדעי חשוב שממצאיו הם חד משמעים בקביעה שלרוב תושבי ישראל יש חוסר במינרל מגנזיום המתבטא בעלייה דרמטית בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי הדם עובדה שמשמעותה פגיעה קשה באיכות החיים של ישראלים רבים ועלות כלכלית עצומה למערכת הבריאות ולמשק בכלל.

המגנזיום משמש כאטום המרכזי במולקולת הכלורופיל, האחראית על תהליך הפוטוסינתזה בצמחים. ללא מגנזיום אין לצמחים אפשרות להתפתח ומאחר והצמחים נחשבים לבסיס פירמידת המזון, ללא מגנזיום אין חיים. המגנזיום, "מינרל החיים",  הוא המינרל הרביעי בחשיבותו לגוף האדם. הוא משתתף בתהליכי ייצור אנרגיה, שמירה על הקוד הגנטי וחשוב לשמירה על מערכת כלי הדם והלב מחסור במגנזיום גורם לתופעות בריאותיות שונות: 

צריכת מגנזיום ברמה הדרושה או ברמה מוגברת במקרה הצורך מסייעת לשמירה על בריאות תקינה ומפחיתה את שכיחותן של תופעות שונות בקרב האוכלוסייה, ובהן מוות פתאומי לאחר מאמץ גופני ניכר או ממושך או עקב מכת חום; מחלות לב; הסתיידות עורקים;  סיבוכים בכלי דם אצל חולי סוכרת, לידות מוקדמות ומומים מולדים.

גוף האדם מכיל כ- 25 גרם מגנזיום בממוצע. הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום היא כ- 320-350 מ"ג ליום. מעריכים שהישראלי הממוצע מקבל בתזונה  כ- 200 מ"ג – 150 מ"ג בלבד ולכן הפער היומי של כ- 200 מ"ג, הולך ומצטבר לחסר מגנזיום בגוף,  שעולה עם הגיל ושמיוחסים לו תופעות בריאותיות שונות.

מעט מגנזיום במים, יותר תחלואת לב – מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו במדינות שונות העלו שתכולת המגנזיום במי השתייה נמצאת ביחס הפוך לשיעור התחלואה ותמותה ממחלות לב. ממצאים אלה תוארו בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, דרום אפריקה, הולנד ועוד. אחד המחקרים היה מחקר סטטיסטי אשר בדק את המספר המתים ממחלות לב ל1000 תושבים באזורים שונים. המחקר נערך על אוכלוסיות רבות ומגוונות והושווה בו יחס תמותה ממחלות לב (ל1000 תושבים) לעומת ריכוז המגנזיום במי השתייה. המחקר פורסם בשנת 1999 וקבע כי נמצא יחס הפוך בין רמת המגנזיום בנסיוב לתמותה ממחלות לב כלליות לתמותה מכל סיבה. על פה תוצאות המחקר, חוסר במגנזיום גרם לעליה של כ-20% בתחלואה ובתמותה ממחלות לב. המחקר עורר הדים רבים וכיום במחלקות קרדיולוגיות רבות, הוספת מגנזיום מהווה פרוטוקול טיפולי רוטיני לחולם.

מגנזיום ולחץ דם – מחקר תצפיתי שנערך בשנת 1995 בחן את ההשפעה של גורמים תזונתיים שונים על שכיחות לחץ דם גבוה ביותר מ-30000 עובדים במערכת הבריאות, בארה"ב. לאחר ארבע שנים של מעקב, נמצא כי הסיכון ליתר לחץ דם היה קשור בדפוסים תזונתיים שסיפקו יותר מגנזיום. המחקר מסביר כיצד חוסר במגנזיום נקשר עם עלייה בלחץ הדם. מנגנון העלייה בלחץ הדם קשור ביחס בין יוני הסידן ליוני המגנזיום. במצב של חסר במגנזיום, המצאות יתר של יוני סידן, מביאים לכיווץ יתר של הלב וכלי הדם, עובדה התורמת לעלייה בלחץ הדם.

מגנזיום ותעוקת לב – נטילת מגנזיום משפרת את התעוקה – חולים הסבלים מתעוקת חזה, חשים כאבים בחזה בעת פעולה מאומצת כמו הליכה מהירה או עלייה במדרגות. התעוקה נובעת מליקויים באספקת חמצן לשריר הלב הפוגעת בתפוקת הלב. מחקר שנערך ביפן ב1988, בדק מתן מגנזיום לחולים מסוג זה בעת מבחן מאמץ. מסקנות המחקר הראו כי נטילת מגנזיום על ידי החולים עם תעוקת בית החזה ו – Variant Angina  – משפרת את תעוקת בית החזה ואת האזורים האיסכמיים הנצפים בחולים בתסמונת זו בעת מיפוי לב במאמץ. ההשפעה ניכרת במצב קיצון וממחישה את היעילות מתן מגנזיום בשיפור תפוקת הלב ושמירה על איכות החיים.

מתן מגנזיום ללוקים באוטם שריר הלב – בשנת 1993 פורסם מחקר גדול וראשון בנושא טיפול במגנזיום בזמן אוטם חריף של שריר הלב. במחקר זה נמצא כי מגנזיום הפחית ב-19% את השיעור התמותה באשפוז וב-25% את השיעור ההתפתחות של אי ספיקת לב. במעקב ארוך טווח שנמשך 4,5 שנים, הודגמה ירידה של 20% בתמותה ממחלת לב בחולים שטופלו במגנזיום לעומת חולים שטופלו באיננו (פלסבו).

מגנזיום וכלי הדם – מגנזיום משפר את תפקוד האנדותל – בשנת 2000 פורסם במגזין הרפואי Circulation , מחקר שנערך על ידי שכטר וחבריו בבית חולים האוניברסיטאי סידר סיני UCLA  (אוניברסיטת לוס אנג'לס) ובו השתתפו 50 צעירים שעברו אטום שריר הלב. המחקר מצא כי בחולים לאחר אוטם שריר הלב או ניתוח מעקפים, הייתה רמת המגנזיום בתאים ביחס הפוך לתפקוד האנדתול. כמו כן נמצא כי מתן טבליות של מגנזיום למשך שישה חודשים שיפר משמעותית את תפקוד האנדותול יחד עם שיפור יכולת החולים לבצע בדיקות מאמץ, והיה קשור עם פחות תעוקת בית החזה והפרעות קצב במאמץ בהשוואה לאינבו (פלסבו).

האנדותל הוא איבר בעל חשיבות בשמירה על תפקוד תקין של כלי הדם. תפקודו המרכזי הוא לווסת את טונוס כלי הדם על ידי איזון בין מתווכים המרחיבים כלי דם לאלה המכווצים. בנוסף, האנדותל שולט בטיב הזרימה ובמידת הקרישיות  בכלי הדם באמצעות גורמים המשפעים על תפקוד טסיות הדם, תהליכיה הקרישה והמערכת הממיסה קרישים. קים קשר בין תפקוד לקוי של שכבת האנדותל ובין התפתחות מחלה טרשתית ובכלי הדם. תפקוד לקוי של האנדותל קשור גם להתפתחות יתר לחץ דם ולכשל של הלב.

הקשר בין מגנזיום וכולסטרול – מחקר שבדק את ההשפעות המגנזיום על שומני הדם,נערך ע"י ראסמוסן וחבריו בשנת 1989, במרכז רפואי מרכזי בפינלנד. המחקר מצא שמתן מגנזיום לנבדקים למשך שלושה חודשים, מפחית את הריכוז של הכולסטרול הרע (LDL) ושל הטריגליצרידים ב27% ומעלה את הריכוז של כולסטרול הטוב (HDL). תוצאות דומות התקבלו במחקר שנערך בישראל ופורסם לאחרונה.

הקשר בין מגנזיום, ספורט וכושר גופני – המחקר שבדק את השפעת המאמץ על רמות המגנזיום בגוף, הראה ירידה חדה במגנזיום לאחר ריצת מרתון. המחקר נערך בשנת 1998 ע"י קבוצת רופאי ספורט בראשות בוכמן מאוניברסיטת טכסס, ארה"ב, מסביר את המנגנונים המתרחשים בגוף ומשפיעים  על הביצועים הספורטיביים. חוסר במגנזיום מוביל לחולשה בשרירי השלד המביאה לירידה בכושר גופני. מגנזיום קריטי לחילוף החומרים של אנרגיה על ידי הפעלת אנזימים המכנים ATPases, אשר נדרשים להפעלת ה-ATP (אדנוזין טריפוספט – מטבע האנרגיה של הגוף). Magnesium Atpase הנו אחד מהאנזימים האלה והוא מושפע מהמצאות מגנזיום. כאשר ATP צרך להיות מסונתז מהר. לפיכך חוסר במגנזיום מגביל ייצור אנרגיה, דבר שמוביל לחולשה, עייפות, צריכת אנרגיה מופחתת, עוויתות שרירים או התכווצויות שרירים. חסר מגנזיום בפעילות ספורטיבית עלול להיות קטלני.

בעת מאמץ גופני ניכר או מתמשך, תיתכן עלייה ניכרת ברמת הגלוקוז, הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, דבר העלול לגרום למחלת לב. בהעדר רמה תקינה של מגנזיום, קימת נטייה לכיווץ כלי הדם, אשר עלולה להגביר את שכיחותן של מחלות לב ואף להביא למוות פתאומי עקב עווית העורקים הכליליים או חשיפה לחום. חוסר במגנזיום תוך תאי יוצר חוסר איזון העשוי לגרום לשינויים תוך תאיים חמורים ופגיעה בתאי הגוף. המחקר מהווה ראיה לכך שדרישות מגנזיום גבוהות משמעותית אצל ספורטאים, וכי ניתן להגיע לביצועים טובים יותר ע"י צריכת מגנזיום מוגברת.

מגנזיום וסוכרת – מגנזיום מפחית תנגודת לאינסולין – מחקר שבוצע באוניברסיטת רומא ע"י קבוצת חוקרים בראשות ד"ר פאוליסו, בשנת 192 בדק הוספת מגנזיום למבוגרים החולים בסוכרת. המחקר הראה שיפור בתגובה לאינסולין ובשיפור יעילותו.

מניתוח תוצאות המחקר עולה, כי המגנזיום ממלא תפקיד חשוב בחילוף החומרים של פחמימות. למגנזיום השפעה על שחרור ופעילות של אינסולין. רמות נמוכות של מגנזיום  (hypomagnesemia) אופיינית לחולים בסוכרת. חסר במגנזיום עלול להחמיר תנגודת לאינסולין, מצב אשר לעיתים קרובות מקדים סוכרת, או עשוי להיות תוצאה של תנגודת לאינסולין.

מה עושה מגנזיום למיגרנה? מטה-אנליזה, שנערכה ע"י קבוצת חוקרים אמריקאית המבוססת על עשרות מחקרים שבדקו את קשר בין מיגרנה ומגנזיום, פורסמה בחודש מרץ השנה. מסקירת עשרות מחקרים שנערכו בנושא עולה כי למגנזיום תפקיד חשוב בפתוגנזה של מיגרנה. חוסר במגנזיום משפיע על תפקוד קולטן סרוטונין, ועל סינתזה ושחרור של מגוון רחב של נוירוטרנסמיטרים. הסובלים ממיגרנות עלולים לפתח חסר במגנזיום עקב חוסר יכולת גנטית לספוג מגנזיום, תורשה של בזבוז רב של מגנזיום בכליות (שתפקידן לווסת את משק המגנזיום בגוף), הפרשת כמויות עודפות של מגנזיום עקב מתח, צריכת תזונתית נמוכה וסיבות אחרות. יש ראיות חזקה כי חסר במגנזיום נפוץ הרבה יותר אצל הסובלים ממיגרנות מאשר בקבוצת הביקורת הבריאם.  עובדה היא כי חסר במגנזיום עלול להיות נוכח אצל עד ממחצית מהלוקים במיגרנה, וכי בדיקות דם שגרתיות אינן מעידות על מצב המגנזיום. בהתחשב בתכונות אלה של מגנזיום, טיפול המתייחס לרמת מגנזיום לקויה בסובלים ממיגרנות יכול להיות יעיל מאוד.

היעילות של נטילת מגנזיום במניעת אוסטיאופורוזיס – מחקר קליני משנת 1999 שבוצע בארה"ב וכלל כ-10,000 עובדים במערכת הבריאות האמריקאית, מצביע על כך שמגנזיום קשור בשמירה על יעילות הספיגה לעצם של יוני הסידן וויסות ההורמונים השומרים על משק הסידן. המחקר מצטט עבודות קודמות שהוכיחו את חשיבות המגנזיום בשמירה על בריאות העצם והראו בצורה מובהקת שהוספת מגנזיום לתזונה משפרת את צפיפות העצם באופן משמעותי יחסית למשתתפי הניסוי שנטלו תוספי סידן בלבד. בריאות העצם תלויה בגורמם רבים. מניעת אוסטאופורוזיס באמצעות נטילת סידן בלבד תוך התעלמות מנטילת מגנזיום, היא כנראה חסרת תועלת.

מגנזיום והתכווצויות שרירים ליליות בגפיים – תופעת התכווצויות השרירים בלילה הינה תופעה מוכרת. על פי מחקים שפורסמו בארה"ב, מדובר בתופעה נפוצה בעיקר בקרב קשישים (50% מעל גיל 80) ובנשים בהריון. התופעה ידועה כביטוי לחסר במגנזיום אולם, מחקרים רבים שבדקו את התופעה לא הצליחו להוכיח שהוספת מגנזיום לתזונה היא אכן המרפא לתופעה. מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2011 וסקרה מחקרים שנערכו בתחום בעיקר בנשים בהריון, ממליצה על מגנזיום כטיפול זול ובטוח ונטול סיכון לטיפול בתופעת התכווצויות השרירים הבלתי רצוניות.

מגנזיום ומשפר תנועתיות המעי – מחקר שנערך בפינלנד ופורסם ב-1987, השווה השפעתם של תכשירים משלשלים מבחינת יעילות ותופעות לוואי. המחקר מצא שמגנזיום הוא התכשיר היעיל, הנוח והבטוח ביותר. החוקרים מסבירים שלמגנזיום השפעה על התנועתיות של מערכת העיכול, ותכשירי מגנזיום רבים משמשים למניעה וטיפול בעצירות. היתרון החשוב של מגנזיום כמשלשל – הוא אינו ממכר. התכשיר המשלשל משמש הן כתוסף מגנזיום השומר על רמה תקינה בגוף ומספק למשתמש את כל היתרונות של תוסף מגנזיום כמו מניעת התכווצויות שרירים הפחתה בלחץ דם וכולסטרול ועוד. מרפה את שרירי המעי וגורם לכך שקצב תנועת המעי מונע עצירות. משמש משלשל אוסמוטי. המגנזיום גורם להפרשת נוזלים מרירית המעי אל חלל המעי. ע"י כך מרכך את הצואה ומאפשר את תנועתה לעבר החלחולת.

מגנזיום ובריאות האישה – בגיל הפוריות ובהריון – 

אצל נשים בגיל הפוריות , החוסר במגנזיום בא לידי ביטוי בהחמרה של סימפטומים הקשורים בתסמונת קדם וסתית (Premenstrual Syndrome – PMS), תקופה שלפני ובזמן המחזור וחודשי.  המצב מאופיין בתסמינים גופניים  ופסיכולוגים שונים. סימפטומים רגשיים נפוצים כוללים עצבנות יתר, לחץ, מתח, חרדה ודיכאון, נדודי שנה, עייפות, מצבי רוח משתנים  ותנודות בחשק המיני. בין הסימפטומים הגופניים נמנים כאבי בטן, מיגרנה, עצירות  וכאבי שרירים.  נהוג לחשוב כי לתופעות אלה יש קשר בין היתר פעילות של סרוטונין ומלטונין ("הורמון השינה") במוח. מגנזיום דרוש לייצור סרוטונין ומלטונין.  מגנזיום גם מרפה שרירים חלקים, ובכך מסייע להקלה על כאבים ולשינה שקטה ורגועה.   מגנזיום ידוע כ- "פרוזאק טבעי"  ועשוי  להואיל במניעת מתח, לחץ ונדודי שינה.

שימוש בתוסף מגנזיום עשוי להקל בצורה משמעותית על כל הסימפטומים של תסמונת קדם ויסתית.

מגנזיום והיריון – בטרם ההיריון, במקרים של טיפולי פוריות, נוצרים מתחים ולחצים סביב הטיפולים וסיכויי הכניסה להריון. מתן תוסף מגנזיום בעת טיפולי פוריות , תורם להצלחת הטיפול בהיותו מרגיע ומרפה שרירים.

בתקופת ההיריון, הגוף מנצל את המגנזיום של האם לבניית העצמות ,החלבונים וחומצות השומן אצל העובר. כמו כן המגנזיום מרפה את השרירים ומסייע לדם להיקרש כראוי. 

ההשפעה הטובה על השרירים מסייעת במניעת צירים מוקדמים על ידי הרפיית שרירי הרחם. מחקרים הראו כי אצל נשים שעברו לידה מוקדמת, רמות המגנזיום היו נמוכות.
בעקבות מידע זה, מדענים חקרו את ההשפעה של מתן מגנזיום במהלך ההיריון ומצאו כי אצל נשים שנטלו תוספי מגנזיום בזמן ההיריון אירעו פחות מקרים של משקל לידה נמוך, הופחתה מאוד כמות לידת פגים ולתינוקות שלהן היה ציון אפגר טוב יותר.

העובר המתפתח, מקבל את המגנזיום ממאגרי המגנזיום שבגוף האם, ועשוי להביא את האם לחוסר מגנזיום המתבטא בשלב ראשון בהתכווצויות שרירים בלתי רצוניות בגפיים (שריר התאומים) ועשוי להקצין עד לגרימת הריון בסיכון המתבטא בעלייה בלחץ הדם, הופעת בצקות ואף לרעלת הריון והפלה הכרוכה בסיכון חיים של האם. חוסר במגנזיום עלול לגרום גם לפגיעה מוחית בעובר. הפרוטוקול הטיפולי בהריון בסיכון – מתן תוך ורידי (אינפוזיה) של מגנזיום.

מגנזיום ותופעות גיל המעבר בקרב נשים – נשים בגיל המעבר מועדות לשורה של תופעות בריאותיות כמו ירידה בצפיפות העצם, עודף שומנים בדם, הפרעות בקצב הלב ותסמינים נוספים כמו גלי חום, עייפות, מתח, חולשה, התכווצויות שרירים ועוד.

אחת הדרכים להתמודד עם תופעות אלה היא השלמת מגנזיום ("מינרל החיים"), שהוכח כיעיל בהפחתת סימפטומים אלו ובתופעות נוספות רבות האופייניות לגיל המעבר, כולל עלייה במשקל הקשורה באגירת נוזלים ועצבנות. חוסר במגנזיום מחריף עם הגיל: חשוב להבין: ריכוז המגנזיום במזון במדינות המערב נמצא במגמת ירידה מתמדת, והצריכה היומית המומלצת של מגנזיום היא 420 מ"ג ליום. בבדיקה שנערכה בישראל בקרב צעירים וצעירות (בממוצע בני 30) נמצא חוסר במגנזיום אצל 60% מהנבדקים. חוסר זה מחמיר עם הגיל עקב שינוי בהרגלי התזונה ושינוי בכושר הספיגה דרך המעי.

כמות יון המגנזיום בגוף אדם בוגר היא כ-24-20 גרם, כאשר רוב המגנזיום שבגופנו מצוי בתאים ובעצמות, לכן בדיקת דם אינה אינדיקציה למצב המגנזיום בגוף. לאחרונה התברר כי חוסר במגנזיום  הינו תופעה נפוצה מאוד בעולם המערבי והוא קשור בשכיחות יתר של תופעות גיל המעבר ותופעות נוספות כמו עייפות, חולשה, התכווצויות שרירים ובחילה.

בעבודות קליניות שונות הודגמה תוספת מגנזיום כמשפרת תופעות גיל המעבר. מגנזיום בשילוב עם מינרלים נוספים כמו אבץ, נמצא חיוני למטבוליזם התקין של העצמות, בעוד שחוסר במגנזיום ובמינרלים אחרים נמצא כרוך בירידה בצפיפות העצם.

בנוסף, נמצאים בספרות הרפואית תיאורי מקרה  ומחקרים קליניים המדווחים על השפעה מיטיבה ומהירה של תוספת מגנזיום על תכיפות גלי החום בגיל המעבר ועוצמתם.

צריכת מגנזיום ותכולתו בתפריט התזונתי – המקורות התזונתיים העשירים ביותר במגנזיום הם ירקות בעלי עלים ירוקים,  אגוזים, דגנים מלאים, פולי סויה ומאכלי ים מסוימים. כמו כן,  אפשר לצרוך מגנזיום גם על-ידי מגוון של תכשירי ויטמינים ומינרלים ללא מרשם רפואי.

הירידה  הכוללת בתכולת המינרלים בתפריט המודרני, ובהם מגנזיום, נובעת בין היתר מזיקוק המזון בתהליכי ייצור תעשייתיים ומניצול יתר של קרקעות לגידולים חקלאיים ולאחרונה מהעובדה ש80% ממי השתייה מקורם במים מותפלים נטולי מגנזיום.

לא ניתן לאבחן חוסר במגנזיום באמצעות בדיקת דם בקופת חולים – המגנזיום הוא מינרל תוך תאי , רק 1% מכלל המגנזיום בגוף נמצא בדם. לכן, בבדיקת דם לא ניתן לגלות חוסר במגנזיום.

קיימת הערכה המבוססת על מחקרים רפואיים כי 80% של הישראלים, אינם צורכים כמות מספקת של מגנזיום. עקב העובדה שלא ניתן לנתר חוסר במגנזיום בבדיקות דם

המודעות לחוסר במגנזיום בישראל ולחשיבות צריכת המגנזיום נמוכה.

סיבות לחוסר במגנזיום:

• תזונה דלת מגנזיום (מגנזיום מצוי בתרד, שוקולד, אגוזים – מזונות שצריכתם אצל מבוגרים מועטה).
• העדר כמות מספקת של מגנזיום במי השתייה.
• העובדה שישראל מדינה חמה ומגנזיום מופרש בכמויות גדולות בזיעה.
• אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה, מקבלים תרופות הגורמות להפרשה מוגברת של מגנזיום בשתן.
• תהליך הספיגה של המגנזיום בגוף קשה ולכן הספיגה מועטה.
• איך משלימים את הקצובה היומית במגנזיום?חברת נוה פארמה העוסקת ביבוא, פיתוח, ייצור ושיווק של תכשירים רפואיים ומוצרי בריאות בישראל פיתחה את 'מגנוקס' סדרה שלמה של תוספי מגנזיום ייעודיים לתופעות בריאותיות שונות המיוחסות לחוסר במגנזיום. מגנוקס הינו תערובת מלחי מגנזיום אנאורגני הבלעדית לנוה פארמה ומעוגנת ב-3 פטנטים.

  

  אחד המוצרים המובילים בסדרה הוא MAGNOX 520  אשר פותח תוך שימוש במגנזיום מאיכות מעולה בעל גודל חלקיקים המספק ספיגה אופטימאלית למחזור הדם וללא תופעות לוואי או התוויות נגד.

  כמוסה אחת בלבד של MAGNOX 520 משלימה את הקצובה היומית המומלצת של מגנזיום זמין. המגנזיום שב- MAGNOX 520 מתמוסס בקיבה ונספג היטב, ללא תופעות לוואי ובעיקר ללא השפעה על חומציות הקיבה כך שניתן ליטול אותו בלילה לפני השינה ללא חשש.

  מגנוקס 520 נכלל בסל שירותי הבריאות באינדיקציות הבאות:

  ·        מניעה וטיפול בהיפומגנזמיה (חסר במגנזיום)

  ·        השלמת מגנזיום בחולים מושתלים

  ·        השלמת מגנזיום בחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה.

  MAGNOX 520 משווק ע"י "נווה-פארמה" וניתן להשיגו בקופות חולים, ברשתות הפארמה ובבתי המרקחת הפרטיים.

  מחיר מומלץ לצרכן: 96 ₪

  תכולה: 60 כמוסות

  מבצע: לרגל חודש המודעות למינרל מגנזיום, שיצוין בפברואר 30% הנחה על מוצרי מגנוקס