לתה הירוק כידוע יש סגולות רפואיות נפלאות. הוא מכיל שלל נוגדי חמצון, נלחם בסוגי סרטן למיניהם, תורם לניקוי עורקים ועוד. הבאנו לפניכם כמה סוגים של תה ירוק שכדאי לכם להכיר
תה ירוק, זה הוא תה שעבר בעיבוד שלו מינימום חמצון, זאת להבדיל מסוגי תה אחרים לרבות התה השחור. על מנת למנוע מהתה חמצון, העלים שלו עוברים הליך שעוצר ומונע התחמצנות וכך נשמרות כל תכונותיו המשובחות. ההמלצה הגורפת הינה לשתות תה ירוק והרבה, פרט למקרים ספציפיים. ישנם סוגים שונים של תה ירוק, כאשר הנפוצים והמוכרים הם – התה הירוק הסיני והתה הירוק היפני עליהם נפרט ונסביר בהמשך.
תה סיני ירוק – ההבדל המשמעותי ביותר בין התה הסיני לבין התה היפני הינו התהליך גדילה של הצמח והחלק בו כל אחד עושה שימוש להכנה של התה. לדוגמה: תה היסמין הוא אחד מהסוגים של התה הירוק הסיני שמבוקש מאוד בכל העולם וגם בארץ. התה הסיני ידוע בטעמו המיוחד והאיכותי ובכך שהוא מסייע במצבי חולי וגם כמונע התפרצות של מגוון מחלות. עלי התה הסיני שנחשב למשובח ועלותו יקרה והם נקטפים בשלב מוקדם יותר משאר סוגי התה. יותר ויותר מקומות בעולם מגלים את סגולותיו של התה הירוק הסיני ומתחילים לייצר אותו בהתאם להנחיות ההכנה של הסינים. לכן, יש לוודא בכל רכישה של תה מהסוג זה, שאתם רוכשים תה ירוק נאמן למקור ושנוצר בהתאם לחוקי ההכנה של הסינים. כמו כן, יש סוגים שונים של תה סיני כשהם נבדלים זה מזה לפי טיבם. תה ירוק סיני איכותי מכונה לרוב – “קיקיאנג”.
תה יפני ירוק – צ’ה – כאמור תה זה נפוץ גם במחוזות יפן. היפנים נוהגים לשתות תה ירוק מספר פעמים ביום והכינוי שלו הינו – “אוצ’ה” ובתרגום לעברית – “תה מכובד”. בדיוק כמו אצל הסינים, גם אצל היפנים תה זה מדורג לפי טיבו ויש סוגי תה בדרגה נמוכה ועד לדרגה הגבוהה ביותר. סוגי תה ירוק של היפנים קרויים בהרבה שמות כשלכולם יש את התוספת– צ’ה, כגון: מאצ’ה, באנצ’ה, קוקיצ’ה, הוויצ’ה, שינצ’יה ועוד. יש הבדלים רבים בין כל אחד ואחד, ההבדל מותנה בצורה בה טחנו את העלים של התה או בהליך הקלייה שלהם. התמחור של תה זה בקרב הסוחרים היפנים, הוא שונה מאשר אצל הסינים, שכן הוא נובע מחישוב כלכלי וגם מכבוד למשקה בעל הערכים הבריאותיים הרבים כל כך. עוד נתון שחשוב לציין הוא שבתה של היפנים כמות הקפאין היא מועטה באופן משמעותי, פרט חשוב למי שמנסה להמעיט בקפאין ומעוניין לשתות תה ירוק מספר פעמים ביום. התה של היפנים מוכן לרוב מהעלים האחרונים להיקטף בעונה, בדרך כלל מעלי הבאנצ’ה. התה של היפנים גדל במיקומים שונים ברחבי יפן, יש שסבורים כי התה הכי איכותי מגיע בעיקר ממחוז – אוג’י.
