מה אני מבינה בחינוך?

אנחנו נמצאים בפתחה של שנה חדשה, אך במחיצת מעגלי ההתרגשות והשמחה שוכנת גם אי ודאות רבה לגורל ילדינו. אנחנו מוכנים לעשות הכול עבור ילדינו, אך ברגע שהם נכנסים בדלת הכיתה הזירה משתנה ובית הספר הופך להיות תעלומה בה מתנהל הציר המרכזי והמשמעותי בהטלת עוגנים בחיי ילדינו. אני מרשה לעצמי להוסיף ולומר שהוא משפיע באופן ישיר ומרחיק לכת על מערכות יחסים עכשוויות ועתידיות של ילדינו ועל חיי התא המשפחתי כולו. החוויה הרגשית שיוצרת הסביבה הלימודית יכולה להיות מאפשרת או חוסמת והיכולת שלנו כהורים להשפיע על הסביבה הזו לעיתים רבות מוטלת בספק.

שלום לכם הורים ותלמידים יקרים,

שמי תרצה הולנדר , לראשונה מזה 25 שנים זה הקיץ הראשון בו אני מתפנה לכתוב אליכם ולא פותחת עם התלמידים והמורים את שנת הלימודים הקרובה. עסוקה בהכנת בית הספר לקראת השנה החדשה. כאשת חינוך וכמנהלת בית ספר, עמדתי מדי שנה בשער הכניסה לבית הספר אחרי חודשיים אינטנסיביים של הכנות לקראת השנה החדשה. עמדתי חגיגית ונרגשת וקיבלתי באהבה מאות הורים ותלמידים אוחזים ידיים, סקרנים לגלות מה תביא עמה השנה החדשה ונושאים בליבם תפילה לקראת הלא נודע.

בתוך כל ההמולה וההתרגשות חוויתי דרככם את הידיעה כי נקודת הפתיחה של שנת הלימודים בבית הספר שלכם ושל ילדיכם לא ניתנת לבחירה.

אתם מגיעים אל הלא ידוע עם המון רצון טוב ואופטימיות, מבקשים לקבל חיזוקים והלימה לעולם האמונות והערכים שלכם. בתוך כל זה עולות השאלות – מי תהיה המחנכת? איך תראה מערכת השעות? איפה ואיך ישבו בכיתה, איך בננו או בתנו ישתלבו?

 

אז איך אנחנו מרגישים כשאנו מגלים כשבית הספר לא נמצא בהלימה לאמונות ולערכים שלנו?

לא פעם נתקלתי בחוויה של ילד המרגיש חווית דחיה מהסביבה, חוויה הפוגעת בהתפתחותו התקינה ומייצרת אצל הילד תחושה שהוא אינו משמעותי לסביבתו, שהוא פשוט אינו קיים.

אתם שולחים מדי יום את ילדיכם לבית הספר. ילדיכם, שהינם יצירה מופלאה ושוקקת חיים כשתפקידנו הוא לשמר את שמחת חייהם ואת זכותם הבסיסית לילדות ראויה, ילדות שלמה.

 

כמה מילים עליי ועל מה שהביא אותי לבחור בתחום ההוראה...

נולדתי וגדלתי בשכונת מהגרים ססגונית וצבעונית, בתוך שלל תרבויות ושפות, רוב אנשי השכונה לא ידעו קרוא וכתוב ושימרו את חיי הכפר ממנו באו.

אז מה בכל זאת קיבלתי בשכונה המיוחדת הזו?

קיבלתי מכלול ערכים ובתוכם אמונה ואהבת אדם. בשכונה בה גדלתי קידשו מערכות יחסים ותקשורת בין בני אדם הן בתוך הקהילה והן מחוצה לה ובעיקר, שמו דגש על קשר חזק ומיוחד של הקהילה עם בית הספר, אותו גורם שנטע בתוך השכונה תקווה לחיים חדשים ועתיד טוב ובהיר יותר לדור הילדים.

האם כך אנו תופסים את מהות בית הספר גם כיום?

האמונה באנשי החינוך וביעדי בית הספר סייעו לי כילדה ולרבים אחרים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגשים את חייהם ואת חזונם. מתוך השכונה הזו צמחתי להיות אשת חינוך ומנהלת בית ספר המניפה את דגל החדשנות והיזמות.

 

אמונות רבות משפיעות על חיינו, הן יכולות להיות מצמיחות או מעכבות ועלינו מוטלת האחריות להיות סקרנים ולא לוותר עד שנמצא את הנתיב הנכון עבורנו.

זכרו, כי האנרגיה שלנו זורמת לכיוון בו ממוקדת תשומת לבנו.

 

נכון – נקודת הפתיחה של שנת הלימודים של ילדינו אכן אינה ניתנת לבחירה. הדרך אותה תעשו במהלך השנה תהיה רצופה חוויות שונות, הדרך בה תבחרו להתייחס לחוויות אלה תניב תוצאות שונות בהווה ובעתיד, תעודד ותצמיח בחירות חדשות ותסייע בהטמעת העוגנים הנכונים.

 

אני מזמינה אתכם להיות אתם עצמכם: לעוף, לחלום ולדמיין, לחפש את הניצוץ בתוככם, לשאול שאלות, להציע הצעות ולהפוך את המסע המשותף של בית הספר ושלכם למפת דרכים משותפת של אמונות וערכים.

אל תוותרו על ההזדמנות להשפיע ולהיות בחוויית נתינה מוגברת שתשנה את פני העתיד שלכם, של ילדיכם ושל דור העתיד של המדינה !

 

כמי שעסקה רוב שנות חייה במערכת החינוך , חשוב לי להמשיך לכתוב ,לתמוך ולשתף אתכם ,

מאחלת שנה ברוכה ומוצלחת, שלכם באהבה,

תרצה הולנדר