רקפת פראלפני כשנה קצת אחרי פסח עם הפנים לחופש הגדול בן היה עוד בגן חובה ובאחת הפעמים כשחזרנו יחד מהגן בדרך הביתה אמר לי את המשפט שלהערכתי שינה את חיי:
"אמא את יכולה בבקשה לקחת אותי למורה שילמד אותי להקשיב?"
עשינו הרבה מאז כולל רישום לשיעורים פרטיים ללימוד לחימה משולבת אבל כשבן התחיל השנה ללמוד בכיתה א' בהתחלה המורה אמרה לנו שמוקדם מדי לדבר על אבחון ובהמשך אחרי כחודש מתחילת הלימודים ביקשה שנגיע לפגישה וביקשה שניקח את בן לשלילת הפרעת קשב.
קבענו תור לנויירולוגית שאבחנה את בן ושלחה אותנו לעשות אבחון טובה ובנוסף גם המליצה לנו ללכת להנחיית הורים – בקופת החולים המליצו לנו ללכת למנחת קבוצות הורים בשם אסתר גולדברג וקבענו איתה פגישה.
כבר בפגישה הבנו שהגענו למקום הנכון ומאותו היום אנו מתייחסים לנושא כעודף קשב וממש לא כ"הפרעה". המונח "עודף קשב" מתאר מאוד נכון את החוויה גם של הילד וגם שלנו כמי שמלווים את הילד בדרך וחווים את עצמנו מסבירים דברים /מבקשים דברים ולא מצליחים להגיע להבנה ולא בגלל שהילד לא מבין אלא בגלל שהוא מוסח ומקשיב להרבה יותר מדי דברים אחרים במקביל.
אחד מהדברים שהבנו בפגישה עם אסתר הוא שכמו לכל דבר בחיים כך גם לנטילת תרופות יש חסרונות ויתרונות ומה שחשוב להעריך במקרה של בן הוא מה יהיה הדבר שיפגע בו יותר גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך- למזלנו התרופה שנרשמה לבן התאימה לו כך שהוא נשאר ספורטיבי וחיובי רק יותר רגוע בלימודים והוא ממש מבין ומודה על האפשרות לחוות חוויות של הצלחה ובעיקר שהוא יודע ויכול להקשיב ולהבין ולא רק להפריע.
הביטחון העצמי שלו היה בסכנה ממשית לפני והוא התחיל לתת לעצמו הסברים במונחי כישלון ותבוסה כשלא הצליח להקשיב בשיעור למרות שהוא כן מבין וכן יכול .
תוך כדי הסדנה (אנחנו כבר בפגישה ה7 מתוך 10) הבנו יחד מה בן חווה והתחלנו מיחד מהמפגש הראשון לאמץ טרמינולוגיה מול בן ולנהל מולו תקשורת ברמה אחרת מה שבפועל מחבר אותנו אליו הרבה יותר ולא פחות חשוב מזה אנחנו מפגישה לפגישה מבינים מה אנחנו חווינו בעצמנו כילדים וכמה מתח ירד ממני רק מעצם הידיעה שכל מני דברים שאני חווה ובעיקר אנשים מסביבי חווים זו לא הפרעה נפשית אלא תופעה נויירולוגית שלמרבה המזל הצלחתי לפצות עליה לא רע בכלל אבל אני יכולה היום לצמצם את רמת העומס כך שיוכל להישאר לי יותר קשב לסביבה.
ברמה העקרונית אני באמת סבורה שלכולנו יכולה להיות תועלת עצומה מלימודי ההקשבה לקשב (שזה השם שאני הענקתי לעניין) כי בצורה הזו נוכל להפוך לסובלניים ולהרבה יותר סלחניים לתופעות שבלי להבין נשפטות אצל רובינו המכריע כשליליות ובלתי מתקבלות בעליל.
אחד מהדברים הנוספים שהביאה אסתר לעולם מעבר להרצאות וסדנאות שבאמת שמות את הפוקוס על החוויה של הילד מנקודת המבט שלו שהיא חידוש מרעיש בעולמנו הממוסד מרוצף המסגרות והדוגמות – כדורים לבד לעולם לא יהוו פתרון אבל הבנה אמיתית ותקשורת מתוך אותה ההבנה כן.
יחד עם קרן זנגורי-כהן ראה אור לפני כשנה ספר בשם "רץ לי בראש" שמכיל אסופת שירים בחרוזים שמאפשרים להנגיש את הטרמינולוגיה בדרך נוספת להורים ולילדים יחד ולחוד. הספר מאויר ע"י דני קרמן שכמו רבים פגש את אסתר בזכות הנחישות חסרת המעצורים שלה ונרתם מיד למשימה.
ומומלץ בחום לרכישה בעלות של 70 שקלים.
שם הספר מתאר נאמנה לחווייתי את מה שקורה ומתחולל בראשנו האנשים בעלי עודף הקשב והמרץ.
בעבר אני זוכרת שתיארתי חוויה שלי כמי שנמלים רצות לה ברא/ש והחלום שלי להוביל את הנמלים חזרה לגומה באדמה בקו ישר ומסודר ולא כמו שהן מתרוצצות – עברו מאז 20 שנה והצלחתי יחסית לסדר אותן 
בשורה אבל לאחרונה ממפגש למפגש הנמלים כמעט ולא נראות מעל לפני השטח.
אנחנו מאוהבים באסתר ובקבוצה וגם אחד בשני הרבה יותר מבעבר, ורואים את מה שמלמדת אסתר כלימודי ליבה.
הקליניקה של אסתר ממוקמת ברחוב סוקולוב 58 בהרצליה (בפסאג'), טל: 09-9561271