ענף הזית נחשב לאחד מהענפים המסורתיים בחקלאות בישראל- כ-350 אלף דונמים נטועים בעצי זית וזהו העץ הכי נפוץ בארץ. כתבנו נסע בעקבות שמן הזית ומשלב מספר המלצות שוות 🙂 מילה של “אמא נגה”.
מאת: עדי שטרנברג
מרבית הפעילות מתבצעת בקרב מגזר המיעוטים בישראל ובשנים האחרונות הענף עובר מהפך – משימוש בבתי בד מסורתיים בהם משתמשים בשיטות “מבית אבא” להפקת שמן זית באמצעות אבני ריחיים, לייצור במפעלים מודרניים ובאמצעות מיכון המיובא ממדינות כמו איטליה.
בין זני הזיתים הנפוצים בארץ אפשר למנות את ברנע, מעלות ולביא המהווים חלק מ-45 זני הזיתים אותם מגדלים בישראל. ברחבי ישראל פועלים כ-120 בתי בד. למרות המיכון המודרני המאפיין את התעשייה בהווה, מי שעדיין רוצה לחוות את הפקת שמן הזית בדרכים מסורתיות יכול לבקר (בתיאום) בארבע אתרים בגליל המערבי ביישובים ירכא, כפר יסיף, אבו סנאן וינוח.
חופשה כפרית עם שמן זית
מראר הוכרזה לאחרונה כעיר הדרוזית הראשונה בישראל (כ-60% מהתושבים הם דרוזים)
ראש העיריה הוותיק פאריד רנאם מגדיראת מראר כ”אי קטן בתוך ים זיתים” לדבריו מרבית התושבים ממשיכים לנטוע עצי זית ולהפיק שמן בעיקר לשימוש עצמי בגלל המסורת שעוברת מדור לדור שכן הענף אינו נחשב לרווחי. במראר כ-12.000 דונם של עצי זית והיישוב נהנה ממזג אוויר נעים לאורך השנה . במהלך הביקור במראר אפשר ליהנות גם ממצפור על הר חזון- ההר השני בגובהו בגליל התחתון. במראר פועל מפעל קטן לעיבוד שמן זית של משפחת ראיף (www.shemenzaitraif.co.il) ובו גם חנות מפעל. לדברי ויליאם חנוט מנהל בית הבד, בעתיד הקרוב יפתח גם מרכז מבקרים עם פעילויות חינם לילדים, טעימת שמן ופעילות חווייתית לכל המשפחה.
בעוד מראר נהנית מתנופת התפתחות הרי שהכפר הדרוזי עין אל אסד שומר על צביון כפרי שלו עם כ-1,200 תושבים והוא נחשב ליישוב הדרוזי הקטן ביותר בישראל. במסגרת תכנית השיווק “כפר ביקרתם” שיזם משרד התיירות יש כמה בתים המציעים אירוח כפרי מסורתי למי שרוצה לבלות חופשה גלילית נינוחה וקסומה. ב”מצפה שני הימים” הפועל באתר שהיה בעבר בית המוכתר המקומי ובו קשתות פנימיות מציעים לשכור את כל חדרי האירוח ביחידת נופש שבה 7 חדרי אירוח למשפחות ולקבוצות של חברים. כאן תוכלו ליהנות גם מבריכת שחייה פרטית.(www.druz.co.il). בעין אל אסד יש 2 מסעדות אותנטיות ואפשר ליהנות גם מעיסויים ב”מסאג’ הכפר”.
מפעל עיבוד הזיתים של משפחת ג’השאן באזור התעשייה “קידמת הגליל” הוא “המילה האחרונה” במה שנוגע להפקת שמן זית במיכון מודרני. בעלי המפעל מתגאים בעובדה שמדובר בתחום בו עוסקים בני המשפחה עוד מ-1863. באותם ימים שווק שמן הזית לערים הגדולות בארץ ישראל וגם בלבנון וסוריה.
במפעל הנוסף שמפעילה המשפחה במושב כלנית 10 ק”מ צפונית לצומת גולני, תוכלו ליהנות עד סוף נובמבר מחוויית עצירת שמן הזית, לצפות בסרט על המסורת המשפחתית, ואף ליהנות מטעימות של פיתות זעתר ולבנה שיוכנו בטאבון. בסופי שבוע המבקרים יוזמנו ליטול חלק בסדנאות להכנת זיתים כבושים וכדורי לבנה בשמן זית. במפעל מרכז מבקרים וחנות מפעל אטרקטיבית בה מוכרים לא רק שמני זית מסוגים שונים אלא מוצרי לוואי כולל מוצרי טיפוח המיוצרים על בסיס שמן זית.
יתרון במחקר ופיתוח לישראל
ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות במחקר ופיתוח ענף הזית. התוצרת הישראלית הנחשבת לאיכותית נאלצת להתחרות במוצרי זית מיובאים ממדינות כמו איטליה וספרד- בהן המגדלים זוכים לתמיכה רחבה של הממשות ויכולים להציע את שמן הזית גם במחירי היצף בשווקים כמו ישראל. חוות חנניה המנוהלת על ידי ענף הזית של מועצת הצמחים- משמש כחוד החנית של מחקר ופיתוח בתחום זה( www.oliveboard.org.il)
אי אפשר להתעלם מהיתרונות הבריאותיים המיוחסים לשמן הזית בהפחתת רמות כולסטרול ותהליכי חמצון, רמות לחץ דם והפחתת הסיכון לחלות במחלות שונות. לשמן הזית מייחסים גם סגולות בשיפור תפקוד המוח, ובריאות העצם. אני משתמש בשמן זית למטרות שונות – החל בתיבול סלטים וכלה בערבוב כף שמן זית בכוס יוגורט טבעי.. נסו ותיהנו…
משרד התיירות בשיתוף הרשות לפיתוח הגליל מקדמים את הפעילות התיירותית במוקדי התיירות ברחבי הגליל וכן בכפרי מיעוטים במסגרת תכנית השיווק “כפר ביקרתם” שזוכה להצלחה רבה בשנים האחרונות. המשרד מציע בשיתוף רשות הטבע והגנים מגוון סיורי חינם במרחבי הגליל ((www.parks.org.il
הרשות לפיתוח הגליל מפעילה אתר מעולה למידע על פעילויות בתחום ענף הזית ועל תחומי פעילות אחרים ברחבי הגליל כולל אירועים רבים בכתובת www.gogalil.gov.il