חברים, יאללה קומו צאו מהבתים, זה הזמן להגיע לעוטף? למה? ראשית לתמוך בישובים ובאוכלוסייה שנמצאת שם והכי חשוב, להינות להינות ולהינות 🙂 יש מגוון אטרקציות נפלאות, ההרגשה חו”ל והמרחק שעה נסיעה מהמרכז 🙂 קבלו כמה המלצות. נא לשמור ולהגיע 🙂 חוויה מושלמת 🙂 מילה של “אמא נגה”.
יום שני ה 10.5 בשעה 18.00 אנחנו, קבוצה של 7 עיתונאים ובלוגרים, מסיימים יומיים של סיורים מעניינים, מרגשים מלאי אטרקציות ופעיליות בישובי העוטף, מתכוננים כבר ‘לרוץ לספר לכם’ כמה כייף ומהנה היה, איזה אנשים, מקומות ופעילויות נהדרות יש בישובי העוטף 🙂 טוסקנה בישראל 🙂 הצטלמנו כולנו בתמונת סיכום יפייפיה (נו… ממש טוסקנה 🙂 ) נכנסים לרכבים מאושרים, בדרך הביתה ואני שומעת בומים!!! אנחנו מדליקים את החדשות ומיד חוזרים למציאות… טילים לירושלים ולישובי העוטף…. נחיתה מידית בעולם המציאותי, כאילו כל האושר שהקיף אותנו ביומיים האחרונים התנפץ לנו בפנים.
חזרנו ישר למלחמה, כל הארץ = חזית. טילים גם בת”א אצלינו בפ”ת נפל טיל (נדמה לי אפילו 2) ולאחר אחד עשר ימים מבצע ‘שומר החומות’ בא אל קיצו.
ולא תאמינו, החיוך והאושר מהיומיים הנפלאים שבים ומציפים אותי ממש עכשיו, שבועיים אחרי ולמה? כדאי לכם לקרוא ולהגיע 🙂 יש לנו ארץ נהדרת ואנשים מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!! מילה של “אמא נגה”.
התחלנו ביום ראשון, הנקודה הראשונה הייתה חוות היענים ‘אל היען’ זוהי חוות היענים היחידה בישראל. נחשפנו לסיפורם המרתק של צופייה ובעלה ההולנדי מייק. מייק למד חקלאות, אגרונום בהכשרתו, הקים בזמנו את חי-בר יטבתה ואחראי על הבאת היחמורים מאירן לחי בר בכרמל.
מייק סיים את עבודתו ונסע לדרום אפריקה. שם גילה את היענים והתאהב בחיה. הם, אישית, הביאו ביצים של יען, ממש לפני בקיעה מחווה בדרום אפריקה. למעשה, חלק מהביצים בקעו כבר בטיסה 🙂 חוויה 🙂 והם הקימו את חוות היענים, חוות בודדים בחבל הבשור.
המטרה הייתה לייצר מעור היען תיקים, נעליים ועוד, נוצות לעיצוב, ביצים ובשר למאכל וייצוא לחו”ל. כיום החווה קיימת רק לצורכי בילוי ופנאי. החווה עברה לאירוח בודדים וקבוצות, במקום פינת חי לילדים פעילויות כמו האכלת יענים ואטרקציות. המקום פתוח בסופ”ש ובחגים וניתן לערוך אירועים במקום חתונות ועוד…
חוות היענים ‘אל היען’ היא חוות היענים היחידה בישראל שעדיין פועלת (השאר, נסגרו…)
לפרטים נוספים חוות אל היען – https://www.el-hayaen.co.il/
משם המשכנו לפארק הבשור – פארק אשכול ע”ש לוי אשכול –
גן לאומי אשכול, הידוע גם בשמות “פארק אשכול” ו”גן לאומי הבשור“, נמצא בנגב הצפוני, ליד כביש 241 בין צומת אורים לצומת מעון, ממזרח לערוצו של נחל הבשור. שטחו של הגן הוא כ-3,700 דונם. זהו גן לאומי אשר הוקם על ידי הקרן הקיימת ומוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. הגן נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה של ישראל בשנות ה 60. למרות היותו מקושר למועצה אזורית אשכול בשל שמו ובשל קרבתו הגאוגרפית למועצה אזורית זו, נמצא הגן בשטח המוניציפלי של מועצה אזורית מרחבים אשר הייתה גם שותפה להקמת הפארק (לקוח מויקיפדיה).
פארק הבשור הוא פארק מלאכותי, אגן ניקוז השני בגודלו. מקור המים ממעיינות. כל שטחי הפארק מושקים במימי עין הבשור, הם מים הם מליחים וחוזרים בחזרה לנחל הבשור. במקום נטעו אלפי עצים ושיחים אשר עמידים למים מליחים ונשתלו דשאים. בגן מדשאות רחבות ידיים, ומצויים בו שולחנות לפיקניק, פינות המיועדות למנגל, בריכות ופלגי שכשוך ומשחקים לילדים. בפארק גם ערכים היסטוריים.
עוד במקום חניון לילה, קראוונים ואוהלים ממוזגים. במקום יש שבילי אופניים, שבילי הליכה ועוד…
בקיץ השנה, יחנך כאן אמפיתיאטרון ל 12,000 איש 🙂 קיסריה של הדרום 🙂
פארק הבשור – לפרטים נוספים – https://bit.ly/3fdVZWB
הנקודה הבאה – שביל הסלט
“שביל הסלט” הינו סיור חקלאי במושב תלמי יוסף, שנמצא בחבל הבשור בצפון הנגב, ע”י האגרונום אורי אלון. הייחוד של המקום, גידול פירות וירקות ללא שאריות חומרי הדברה אשר מגודלים בתנאי מדבר.
גודלה של חוות “שביל הסלט” 20 דונם- וכוללת 5 מבנים שונים של חממות עגבניות, חממות של תבלינים, חממה של תותים מעופפים,שדה גזר צבעוני, שובך יוני דואר ענקי, מבוך מפסיפלורה וערוגות פרחים. כל השטחים בעלי נגישות להליכה נוחה וברובם מוצלים ומתאימים לביקור גם בקיץ. בחורף באזור כמעט ולא יורד גשם ולכן הסיור אפשרי בכל עונות השנה. התיירות החקלאית החלה להיות מקובלת מאוד בציבור המטיילים הישראליים ותיירים מחו”ל.
אורי אלון ערך לנו סיור בחווה, קיבלנו הסברים על הגידולים שגדלים בחווה, נהננו לקטוף מלפפונים, הכי קטנים וכל כך טעימים, משפע עגבניות שרי שצומחות בחממות, מגזר בצבעים שונים, תותים שגדלים לגובה (שיהייה נוח לקלוף) ומאוסף תבלינים עשיר.
כמו כן נהננו ממופע של קורה (קורונה) הכלבה המשפחתית ומאוסף יוני דואר שיש במקום.
לפרטים נוספים – שביל הסלט – https://bit.ly/3fFMkaj
היכן לנים? קבלו המלצה שווה ביותר – מלון ארץ צאלים בקיבוץ צאלים 🙂
בשעות אחה”צ המאוחרות הגענו לקיבוץ צאלים השוכן בקצה הנגב הצפוני למלון ארץ צאלים, בלב חבל הבשור ורק חצי שעה מבאר שבע ושעה ורבע מתל אביב.
השלווה והפסטורליות הקיפו אותנו מכל עבר… סוג של רוגע והחיוך מתפשט באופן טבעי על הפנים 🙂 חדרי המלון מוקפים במדשאות מטופחות וגינות פרחים ייחודיות. אוויר צלול ונקי ומרחבי אין קץ כפי שרק הנגב יכול להציע.
במלון 50 חדרי אירוח בשלושה אגפים. במקום שלושה סוגי חדרים: אדמה, שמים, מים, ושמים בוטיק (סוויטה אחת יפייפיה).
קיבלנו מפתחות ונכנסנו לחדרים 🙂 איזו מן שלווה, שלא עושים שום דבר (מתוך.. על המחנה נדלק ירח) תחושת הנוחות והייחודיות שמיד התחשק לי להניח את הראש ולהירגע מטרדות היומיום. חדרים נקיים, נעימים מאד, עיצוב שקט ומרגיע. החדרים נועדו לאירוח של זוג עם שני ילדים. בכול חדר מיטה זוגית, ספה נפתחת, טלוויזיית LCD, מקלחת מעוצבת, מיני מקרר, ערכת קפה. במתחם האירוח פזורים ערסלים רבים.
פינות בר בי קיו, המרחבים הגדולים של המלון מאפשרים לילדים להסתובב בחופשיות ובביטחון לשחק וליהנות משפע המתקנים אותם מציע המלון בריכה, במתחם הבריכה סאונה פינית יבשה וחמאם טורקי (הבריכה של הקיבוץ, שמאפשרת לאורחי המלון להשתמש בה, אבל לא לאנשים מבחוץ). כמו כן, יש אפשרות ללינה קבוצתית באוהלים גדולים, במקום מתחם בישול משותף מקלחות ושירותים וכמובן מקררים.
הנחנו את הציוד בחדרים ויצאנו להסתובב בקיבוץ.
בקיבוץ שוכן מוזיאון מורשת צאן ברזל. נפגשנו עם בועז קרצ’מר, חבר קיבוץ צאלים, שהביא לקיבוץ כמה מאות פריטים, מעט מהאלפים הרבים שיוצרו בבית המלאכה, שייסד סבו שמואל קרצ’מר, בוגר בית הספר ‘בצלאל’ מתחילתה של המאה ה-20 ועד סופה.
הסיפור התחיל בסבא שמואל שעלה לארץ מוינה ב-1911. בהמלצת מורו ורבו בוריס שץ מבצלאל פתח בירושלים בית מלאכה לחותמות ולפיתוחים אומנותיים. שמואל עוד נע על הקו וינה-ירושלים אבל לבסוף השתקע סופית בעיר הקודש ופעל בה עם שני בניו. אביו של בועז אומן המתכת אליהו קרצ’מר החליט בשנת 2003 לסגור את העסק המשפחתי שפעל בירושלים. 24 שעות בלבד לאחר שנעל סופית את שעריו של בית המלאכה הירושלמי לסמלים, מטבעות ומדליות שייסד אביו שמואל קרצ’מר מאה שנים לפני כן – הלך אליהו קרצ’מר לעולמו.
בועז הגיע לבית המלאכה כמה פעמים, בזמן הפירוק, והעמיס בריכבו מגוון פריטים (שיכול היה לשאת) ושיכנם במקלט בקיבוץ. במשך כעשר שנים שכנו להם מאות הפריטים במקלט הקטן והצפוף. לימים התחוור לבועז שהציל אוצר היסטורי מרתק, שמשך מבקרים רבים ושימעו יצא למרחוק.
עם קבלת סיוע ממשלתי ציבורי נוסף הצליח בעז להקים את המוזאון שנחנך בקיץ 2018. החלל החדש והמרשים, בעיצוב ובתכנון ייחודי המשמר את אווירת בית המלאכה הוותיק, עם ערימות הפריטים שעוד ייחשפו וייחקרו.
בשנת 2018 פתח את שעריו מוזיאון “מורשת צאן ברזל” במשכנו בקיבוץ צאלים. זהו מוזיאון מרתק המתהדר בעיצוב ייחודי, ובעבודות המתכת המרהיבות שהוא מציג מוטבעת המורשת של כולנו, שלובה בסיפור המשפחתי. כאן תגלו אוסף נדיר של עבודות מתכת, תבליטים, מדליות וסמלים שייצרה משפחת בעלי מלאכה ירושלמית.
היצירות המרהיבות, החקוקות בפלדה, מספרות את סיפורן של פלשתינה, הציונות ומדינת ישראל במהלך המאה ה-20 ועד ימינו אנו.
המוזיאון כולל כמה חדרי תצוגה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא שונה: “בצלאל של בוריס שץ”, “בין שתי המלחמות”, “משואה לתקומה”, “העשור הראשון של מדינת ישראל”, צה”ל, ועוד.
בועז קרצ’מר מדריך אישית את באי המוזיאון. במקום תצוגה ייחודית ומרתקת, המספרת את סיפורה של ארץ ישראל לפני יותר מ 100 שנה. זהו סיפור המורשת של כולנו שחקוקה על פלדה וברונזה. 
זהו סיפורה של המדינה שלנו שמוצג כאן בצורה מיוחדת על מטבעות, מדליות, סמלים ומטבעות. מרגש מאד 🙂 אתם חייבים להגיע! מילה של “אמא נגה”.
מוזאון מורשת צאן ברזל פתח את שעריו – ומחדש את הסיור המודרך במורשת של כולנו, כפי שמשתקפת בעבודות מתכת מרתקות.
קבוצות קטנות, שמירת הנחיות המרחק, הנקיון והמסיכות – כל אלו לא יפריעו לכם להנות מהחווייה!
מחיר: 25 ₪ למבקר. הנחה 10% לגימלאים ולילדים עד 13.
הדרכה: מינימום 20 איש, 500 ₪.
למחרת, לאחר ארוחת הבוקר במלון ארץ צאלים הגענו לקיבוץ בארי.
כיום שבילי האופניים מותאמים לכול האוכלוסיה הורים, ילדים וטף.
כיום, המקום נותן שירות תיקונים לאופניים, מסלולים, ציוד, יש גם מקלחות, בתשלום סמלי של 15 ש”ח כולל סבון ומגבת.
מתקיימות באיזור מרתון בארי. כולל תחרויות אופניים ארציות.
במקום חנות אופניים המוכרת, מתקנת אופניים וגם ניתן לשכור ציוד לטיולי אופניים באיזור.
לפרטים כנסו – https://bit.ly/3wsoHc2
ואם אתם כבר בבארי ממליצה לכם להגיע למחלבת בארי.
מחלבת בארי הנה מחלבת בוטיק לייצור גבינות פרמיום הקיימת משנת 1991. במקום מציעים מבחר מגוון של גבינות חלב בקר המיוצרות בעבודת יד. ההתמחות במחלבה היא בגבינות קשות וחצי רכות. הסדרה הפרטית של הגבינות הקרויות על שם מאפייניו הבולטים של האזור (כלנית, גררית, בשור ועוד).
מי שמנהל את המחלבה בשנתיים האחרונות והגבן הראשי הוא דרור, בן הקיבוץ, שמספר לנו שאופי המוצר נקבע מהסיבה שחומרי הגלם שונים לחלוטין. כל הגבינות מיוצרות מחלב בקר המגיע מהרשת המשותפת של הרפתות באיזור. זוהי מחלבת בוטיק, לא תעשייתית, הגבינות מחלב מלא טרי ללא תוספות, הפרות הניזונות מתבואת האיזור. הטעם שונה מגבינה לגבינה לדוגמא, מאכילים פרות בתפוזים המוספים לתחמיץ והטעם בא לידי ביטוי בחלב ובגבינות. ד.א את הגבינות ניתן להשיג גם בחנות של המדווש 🙂
הגבינות נפלאות, טעימות, עשירות ובהחלט ניתן להבחין בניואנסים הקטנים שדרור הצביע עליהן. ממילצה בחום 🙂 מילה של “אמא נגה”.לפרטים נוספים כנסו – ttps://beeridairy.co.il/
כיום, בחווה גרים 4 משפחות שמנהלות אותה.
צאלה, הבת הבכורה שעל שמה נקראת החווה, החליטה להמשיך את מורשתם של הוריה וכבת ממשיכה במשק, לאחר שנים של למידה והתנסות בתחום הגבינות וכאשר בשלו התנאים פתחה מגבנה ליד ביתה והחלה לייצר גבינות מחלב כבשים.
את החלב צאלה קונה ממחלבות בסביבה. היצור נעשה במושב שפיר. במקום מגדלים עזים לבשר.עם הזמן התפתח המקום והפך למרכז מבקרים המציע פעילות תיירותית ענפה לקבוצות ויחידים, במקום סדנאות להכנת גבינות לקבוצות וכמובן ניתן להזמין סלסלות לפיקניק או לסעוד במקום.
החזון הוא להפכו למרכז קולינארי תיירותי של צפון הנגב.
לחמים, פשטידות, ירקות, קישים, יוגורט בטעמים, עוגות ובמובן מגוון עשיר של גבינות מהמקום. ממליצה בחום 🙂 מילה של “אמא נגה”.
מבוך מרים – בשביל התבלינים והבשמים, מושב ניר משה. נִיר מֹשֶׁה הוא מושב עובדים בנגב הצפוני־מערבי השייך למועצה איזורית מרחבים.
מבוך מרים הוקם ומנוהל ע”י מרים ואלי שדה. מרים, בעבר מורה ומפקחת לחקלאות ולימודי סביבה. אלי, בעבר עסק בהדרכת טיולים למטיבי לכת. במסלולי הטיולים נפגש עם צמחי תבלין ובושם שחלם לגדל אותם במשק.
הכל התחיל בעקבות פתרון מבוכים פשוטים ומסובכים הניתנים בעיתונים, משם עלה הרעיון לבנות מבוך משיחי תבלין ובושם. להפוך את המבוכים המצוירים למבוך ממשי שמאפשר ללכת בו לאיבוד ממגוון הריחות והטעמים ולצאת מזה בחיים 🙂
המבוך משתרע על פני 4 דונם של צמחי תבלין ובשמים. בין השבילים תחנות של עצים משבעת המינים, ארבעת המינים ועצי מקרא.
אלי לקח אותנו לסיור מרתק במבוך התבלינים והבשמים ונתן לנו שקיק קטן מבד כדי לאסוף לנו צמחי תבלין ,לאגדם ולהינות מריחם 🙂 ומטעמם – כן, מותר לקטוף ולאכול. בנוסף גדלים במקום עצי פרי לקטיף עצמי בהתאם לעונה (קלמנטינות, שסק, שזיפים מיוחדים, פסיפלורה, ענבים ועוד).
כל הגידולים במבוך אורגניים. במקום משתמשים בהדברה ביולוגית אמצעות תהליכים טבעיים.
סיימנו עם לימונדה טרייה ורעננה.
לפרטים נוספים כנסו -<https://www.mavochmiriam.co.il//p>
היין עם טעמים עזים של פירות וסיומת מעט מתוקה. פשוט נפלא 🙂 מילה של “אמא נגה”.לסיכום – בואו לנגב, בואו לעוטף, מלא אטרקציות, סיורים, ביקורים, טיולים מה לא… יש כאן ה-כ-ל מכל.
