היכונו – ספירת הפרפרים הגדולה של ישראל חוזרת בפעם השישית ותערך מה 6 עד 26 באפריל, 2025. הפרפרים רגישים במיוחד לשינויים סביבתיים, ומשמשים סמן ביולוגי להבנת מצב המערכת האקולוגית, הן מבחינת איכות האוויר והן מבחינת שינויים בבתי הגידול. כל הפרטים… כאן !
היוזמה המדעית-אזרחית מובלת על ידי אגודת חובבי הפרפרים, בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, ומתקיימת זו השנה השישית, בתאריכים 6 עד 26 באפריל 2025. במסגרת המיזם, הציבור הרחב מוזמן לזהות ולספור פרפרים בשטחים פתוחים, בשמורות טבע, ביישובים ולמעשה בכל מקום ברחבי ישראל. למשתתפים מובטחת הנאה מצפייה בפרפרים המעופפים וממצאי הספירה עתידים לסייע לחוקרים ללמוד על מצב אוכלוסיות הפרפרים בפרט ועל מצב הטבע בכלל.
כדי שהדיווח של המשתתפים יהיה חלק מהתיעוד המדעי של פרפרי ישראל, יש לעמוד במקום אחד במשך 15 דקות, לזהות ולספור כמה פרפרים ולדווח בטופס מיוחד.
מניתוח נתוני תוכנית ניטור הפרפרים הלאומית, שנאספו במהלך 12 שנים (2010-2022), עולה כי חלה ירידה של כ-30% במספר הפרפרים הנצפים ושל כ-14% במספר המינים השונים הנצפים (הנתונים מתוך דו”ח מצב הטבע 2024 של “המארג”). המידע מצביע על מגמה כללית של התמעטות במגוון המינים הכללי. בחמש שנות ספירת הפרפרים הגדולה, 2019-2024, המתקיימת בתקופה קבועה באביב – תקופת שיא בפעילות השנתית של הפרפרים – ניכרת יציבות יחסית במספר המינים.
שאלות המחקר המתעוררות הן רבות: האם כמות הגשמים הנמוכה השנה תתבטא בשפע נמוך של פרפרים? האם הגשם המאוחר שירד בדרום הארץ ישפיע על אוכלוסיית הפרפרים שם? ומה יהיו השפעות השריפות בקווי העימות על אוכלוסיות הפרפרים?
כדי להבין את השפעות השינויים האקלימיים והסביבתיים יש צורך במידע רחב ומדויק, וזאת ניתן להשיג רק בעזרת השתתפות פעילה של הציבור בכל חלקי הארץ באמצעות הכלי של “מדע אזרחי”. השתתפות הציבור הרחב בספירת הפרפרים, ועל פי פרוטוקול דיווח מותאם, היא חשובה להמשך איסוף הנתונים הנדרשים להבנת מגמות השינוי באוכלוסיית הפרפרים.
כמו כן, הנתונים שנאספים במהלך הספירה מסייעים לחוקרים לזהות מגמות בשינויי האקלים, להבין את מצבם של בתי הגידול ולסייע במחקר המדעי ובמניעת הכחדת מינים.
השנה מצטרף לספירה צוות המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע, שהשיק רשמית את פעילותו לפני כחודש. החל מהספירה הנוכחית ירוכזו הנתונים במאגר המידע של המרכז, מה שיסייע בזיהוי מגמות ושינויים לאורך השנים. יחד עם נתונים משנים קודמות, המידע ישמש את החוקרים להבנת השינויים והמגמות באוכלוסיות הפרפרים בישראל ולמעקב אחר תופעות שונות, כמו נדידה של פרפרים או הגעת פרפרים טרופיים לישראל. המידע מאפשר גם תכנון דרכים להגנה על הפרפרים מהכחדה, ויתרום להבנת השפעתם של שינויי האקלים על חיות הבר ומצב הטבע בארץ.
מדוע סופרים פרפרים?
הפרפרים הם רגישים במיוחד לשינויים סביבתיים, ומשמשים סמן ביולוגי להבנת מצב המערכת האקולוגית, הן מבחינת איכות האוויר והן מבחינת שינויים בבתי הגידול. הפרפרים הם יצורים עדינים ומלאי יופי ומשמשים גם כשגרירים לשמירת שטחים פתוחים ובתי גידול ייחודיים.
כיצד משתתפים?
- הכנה מראש: מדפיסים או שומרים בנייד את “המדריך הייעודי לספירת הפרפרים הגדולה”, שבו תמונות של 24 מיני פרפרים בולטים בתקופת האביב.
- בחירת מיקום: הספירה יכולה להתבצע בכל שטח פתוח — שמורות טבע, יישובים, גינות עירוניות — העיקר שיהיו פרחים ואפשרות לראות פרפרים.
- ביצוע התצפית: עוקבים אחר הפרפרים במשך 15 דקות, מזהים אותם בעזרת המדריך או האפליקציה, ורושמים כמה פרטים נצפו מכל מין.
- דיווח הממצאים: ממלאים את הטופס המקוון. גם מי שלא זיהה פרפר יכול לדווח על כך בטופס.
מידע נוסף:
- רצוי שהספירה תיערך בין השעות 12:00-9:00, שעות שבהן הפרפרים פעילים במיוחד, אך אפשר להמשיך עד 15:00.
- אם לא נצפו פרפרים, מציינים זאת בטופס — גם אם אין פרפרים זה מידע חשוב.
- ניתן לבצע כמה תצפיות, בין אם באותו מקום בזמנים שונים ובין אם במקומות שונים ברחבי הארץ.
