הילד סובל מחרדה? איך מזהים? מה עושים?

איך תזהו אם הילד שלכם סובל מחרדה? כיצד תוכלו לעזור לילדכם ומתי צריך לפנות לטיפול? פנינו  אל רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית בכירה, מנהלת מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים לקבל תשובות. מילה של “אמא נגה”.

מהם סממני החרדה שצריכים להדליק נורות אדומות בראשם של ההורים?
את הרשימה הבאה כדאי שכל הורה יכיר. ככל שנאבחן את החרדה מוקדם יותר נוכל לטפל בה טוב יותר, להקל על הילד שלנו ולמנוע החרפה מיותרת של המצב.

1. ילד שסובל מכאבי ראש או בטן על אף שבריאותו תקינה ומסרב ללכת לגן או לבית הספר בשל הכאבים.
2. כעס מתמשך – ילד שמגיב בכעס לא פרופורציונאלי לסיטואציות שונות בחיים.
3. שינויים התנהגותיים – ילד שמתחיל להפריע בכיתה, נוטה פתאום להתבודד, סובל מקשיי שינה ואכילה או התפרצויות זעם ובכי.
4. הופעת תסמיני הפרעת קשב וריכוז או קשיי למידה שלא הייתה להם עדות קודם לכן.
5. ילד שמפחד להישאר לבד בבית.
6. ילד שסובל מסיוטי לילה בזמן השינה ומגיע למיטת ההורים במהלך הלילה.
7. הרטבת לילה עד גיל מאוחר.
8. “סרבנות בית ספר” – ילד שמסרב ללכת לבית הספר.
9. ילד שמדווח על חוסר הנאה מפעילות חברתית וחוגים מהם נהנה קודם לכן.
   

   

במידה והורה זיהה את אחד התסמינים וחושש שהילד שלו סובל מחרדה, איך הוא יכול לעזור לו? תני לנו כמה טיפים להורים חסרי האונים למול הכאב של הילד.
ראשית חשוב לדעת שילדים בגילאים שונים סובלים מסוגי חרדות שונים. לכן הטיפים לעזרה משתנים. למשל:
במקרה של חרדה חברתית – אנחנו מדברים על ילדים בכל הגילאים, הסובלים ממודעות עצמית גבוהה מאוד. ילדים אלו מתקשים להשתתף במהלך השיעורים, גם אם הם יודעים את התשובות לשאלות ומגלים בקיאות בחומר. הם יגלו גם קושי להתחבר עם בני גילם.
בשלב הראשון אני ממליצה להורים לפנות למחנכת הכיתה או הגננת כדי לבנות תוכנית סוציאליזציה לילד. תוכנית כזאת יכולה לשפר את מצבו החברתי. חשוב לא ללחוץ על הילד להשתתף באותן הפעילויות שהוא נמנע מהן.
החרדה החברתית מחייבת התייחסות וטיפול בתחילת הופעתה. ילדים שלא יטופלו בהקדם יחוו קשיים גדולים בהמשך חייהם באקדמיה, בקריירה, בזוגיות ובתחום החברתי.
חרדת נטישה – נפוצה יותר בקרב פעוטות ובגיל הרך (1-7 שנים). יחד עם זאת, עם משבר הקורונה אנחנו עדים אצלנו במכון וברחבי הארץ בכלל, לתופעה הולכת וגוברת של חרדת נטישה גם בקרב ילדים גדולים יותר ואפילו בקרב המתבגרים. ילדים אלו יפתחו קושי להיפרד מהדמות שמטפלת בהם בזמן היציאה מהבית לבית הספר/גן או כשיגיעו לשער המוסד החינוכי. הם יסרבו להישאר עם בייביסיטר וללכת לבקר בבתים של חברים ללא מלווה. חלקם אפילו יסרבו להישאר לבד בכיתה ואחד ההורים יאלץ לשבת עם הילד בבית הספר במשך שבועות ארוכים.

ההמלצה שלי להורים היא, בראש וראשונה, תגלו אמפטיה והבנה לתחושותיו של הילד ותמנעו לחלוטין מהפגנת כעס או זלזול.
במקרה של חרדת נטישה חייבים לפנות לפסיכולוג מוסמך משום שחרדה זו נובעת מאירועים ראשוניים שחווה הילד בשנותיו הראשונות. מיד לאחר אבחון הפסיכולוג, יש ליידע את צוות בית הספר על מנת שיכין תוכנית טיפולית שתאפשר לילד להסתגל במסגרת, זאת לצד הטיפול הפסיכולוגי.
חרדת בית ספר – נפוצה מכיתה א’ ועד י”ב. כשילדים מסרבים ללכת לבית הספר או מתקשים להקשיב בכיתה, להכין שיעורי בית, ללמוד למבחנים ואפילו להבין את החומר הנלמד, הם סובלים מ”סרבנות בית ספר”. “הסרבנות” נובעת מסוגים שונים של חרדות: הפרעת חרדה כללית, פוביה ספציפית, חרדת נטישה או חרדה חברתית. הילדים ה”סרבנים” מרבים להתלונן על כאבי בטן וראש ועל בעיות גופניות אחרות. יש לפנות לרופא ילדים שישלול ממצאים גופניים פתולוגים.
הורים שרוצים לעזור ולטפל בילד שלהם צריכים לעשות שני דברים: לפנות לפסיכולוג  מוסמך שיאבחן על איזה סוג של חרדה זה יושב להתאמת הטיפול ולגלות הזדהות עם המצוקה של הילד. לצד ההזדהות, ההורה חייב לגלות אסרטיביות וחוזק. ילד חרד צריך הורה חזק, כזה שלא יוותר על ההליכה לבית הספר ויעזור לו לצלוח את הכניסה בשעריו. ההתעקשות של ההורה על הליכה לבית הספר תעזור לילד להפחית את רמת החרדה.
פוביות ספציפיות – ילדים אלו סובלים מפחד מוגזם ולא הגיוני מדבר מסוים. זה יכול להתבטא בפחד מבעלי חיים, טיסות, גובה, מקומות פתוחים/סגורים, חרקים ועוד. ילד הסובל מפוביה מסוימת ימנע ממושא הפוביה. לדוגמא, ילד שמפחד ממקומות סגורים ימנע מלהיכנס לאולם תיאטרון או קולנוע. במידה והוא לא יוכל להימנע ממושא הפוביה, הוא עלול ללקות בהתקף פאניקה. אנחנו עדים לא פעם להתקף פאניקה של ילדים בשעה שחולף על פניהם כלב או חתול ברחוב.
במקרה של פאניקה או מפגש מאולץ עם מושא הפוביה, על ההורים להרגיע את הילד באמצעות חיבוק, מילה טובה או חיוך. יחד עם זאת, חשוב להקפיד שלא להימנע ממפגש עם מושא הפוביה. עצם ההימנעות המכוונת על ידי ההורה עם מושא החרדה נותנת לה תוקף ומעצימה אותה.
פוביות ספציפיות מחייבות פנייה לפסיכולוגים מוסמכים כדי לקבל הדרכת הורים וטיפול בילד.
חרדה כללית – “הדאגנים”. ילדים שמודאגים ממגוון סיטואציות יומיומיות. דאגת היתר  שלהם יכולה לבוא לידי ביטוי כבר בבית. הם יסבלו מקשיי שינה ואכילה, יחוו התפרצויות בכי וזעם שאינן הולמות את הסיטואציה, ינהגו באימפולסיביות לא מבוקרת ולפעמים יתלוננו על כאב ראש ובטן. החרדה יכולה להתבטא בקשת רחבה של תסמינים. לדוגמא: ילד שכל הזמן חושש לבריאותו ובריאות בני המשפחה עד שהוא מתקשה להירדם בלילה.
ילד שחושש מכישלון בלימודים בדרך כלל יפגין נטיות פרפקציוניסטיות וחוסר בטחון עצמי. לעיתים ילדים כאלה יתבודדו בבית הספר וימנעו מאינטראקציות חברתיות עם ילדים אחרים. כתוצאה מכך, ההישגים הלימודיים שלהם יפגעו וחלקם אף יפתח חרדת בחינות.
אם אתם מבחינים בשינויים התנהגותיים או בהרגלים כמו קשיי שינה, אכילה ועוד, שוחחו עם הילד שלכם. נסו להבין מה מטריד אותו. חשוב שתהיו קשובים לדבריו במהלך השיחה ותגלו הזדהות ואמפטיה. בשום אופן לא לבטל או לבקר את רגשותיו או מחשבותיו!
בשלב הבא פנו לצוות החינוכי ובקשו מהם לבנות תוכנית משותפת להקלה על החרדה.
באילו מקרים ההורים חייבים לפנות לייעוץ פסיכולוגי ו/או הדרכת הורים?
במקרים בהם ההורים זיהו את החרדה ועל אף ההקשבה, האמפטיה והתמיכה בשיתוף הצוות החינוכי, הילד ממשיך לסבול לאורך זמן מאותם הפחדים והחרדה פוגעת בתפקוד היומיומי שלו מבחינה לימודית או חברתית, מומלץ מאוד למהר ולפנות לייעוץ פסיכולוגי או הדרכת הורים.
באופן כללי, בכל הפרעת חרדה יש מרכיבים מולדים, המחריפים ככל שהילד גדל. חרדות מתמשכות הן חרדות שמתעצמות ועלולות להתרחב לתחומי חיים נוספים (כמו למשל, במקרים של פוביה ספציפית), כשהיעדר טיפול פסיכולוגי גורם לפגיעה תפקודית של הילד. חשוב לדעת שהתערבות מקצועית מוקדמת ככל האפשר, תמנע התפתחות של הפרעת חרדה או דיכאון אצל הילד שלכם.
אנחנו עדים ושומעים על שיטות רבות לטיפול בחרדות בקרב ילדים. עודף המידע גורם להורים להרגיש מבולבלים וחסרי אונים. אני מכירה הורים רבים שמתקשים לבחור את סוג ושיטת הטיפול. לדעתך המקצועית, מהי השיטה המומלצת ביותר לטיפול בחרדה?
רמת חרדה גבוהה מתאפיינת ברגישות יתר לצד מחשבות טורדניות שגויות. בשנים האחרונות פותחה שיטת טיפול יעילה הנקראת “פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית” (CBT). השיטה מתמקדת במחשבות השגויות, יותר בכאן ועכשיו ופחות באירועים ורגשות מהעבר. מדובר בטיפול קצר מועד, בין 12-20 טיפולים, ממוקדי מטרה. אצלנו במכון אנחנו עדים לאחוזי הצלחה גבוהים בטיפול בשיטה זאת.
ילד שיטופל באופן מקצועי מוקדם ככל האפשר ירגיש הקלה, יחווה שמחה וילמד לבטוח בעצמו ובסביבה. רמת התפקוד שלו תעלה בתחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי, והוא יצליח להביא את הפוטנציאל שלו לידי מיצוי.
מדריך מקיף בנושא שיטות טיפול בפחדים וחרדות אצל ילדים מחכה לכם באתר של מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך.
 
רותי פרגר מאור, פסיכולוגית חינוכית בכירה, בעלת מעל 35 שנות ניסיון בייעוץ, אבחון וטיפול פסיכולוגי לילדים, בני נוער ומבוגרים. מנהלת מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים, המתמחה באבחון וטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים המתמודדים עם לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, הפרעות על רצף הספקטרום האוטיסטי, הפרעות חרדה או הפרעות נפשיות וכן בעבודה עם ילדים מחוננים ומוכשרים.