הסופגנייה החדשה ?!

אמנם אין כמו אותה סופגנייה מיתולוגית, זאת עם מילוי הריבה באמצע, אך במקומות שונים בעולם קהילות יהודיות מסוימות מצאו תחליפים ופיתוחים שהתאימו לזמון ולמקום. כך, בין היתר, נולד הצ’ורוס.

צ'ורוס
צ’ורוס

אחד הקינוחים הותיקים הוא אותה גלילה ארוכה שנולדה בספרד ומתקראת צ’ורוס. גם אצל הקהילה הגדולה של יהודי ספרד התקבל המאכל באהבה, גם בגלל הקירבה הקולינארית לסופגנייה היהודית המוכרת והאהובה.

ובסך הכל יש הרבה משותף בין הסופגנייה לצ’ורוס. בין אם זו דרך ההכנה, או המרכיבים המשותפים ואפילו משהו בטעם ובמראה החיצוני. הצבע הזהוב שמקבלות שתי הטפיחות מזכיר אחד את השני ואולי זו הסיבה שכאשר אנו מחפשים וריאציה מעניינת לסופגניית החג שלנו אותם צ’ורוס קופצים לנו מכל פינה רעננה.

חלק מן המקומות שמגישים לנו צ’ורוס עושים זאת באופן קבוע וחלקם מרכיבים את המנה הזו במיוחד לחג. ועם כל מתקפת המאפים הזו כדאי לשאוף להגיע לבסיס, למקורות. והמקור הספרדי בא הכי טוב לידי ביטוי במקומות שמוכרים, ובכן.. בספרדית.

צ’ורוס אוריגינל הוא בית עסק שכשמו כן הוא, הוא מתמחה במאפה המתוק ומשווק לגופים גדולים כקטנים, מסעדות ושירותי קייטרינג. מעבר לעובדה שבהרבה מסעדות נוכל למצוא את הקינוח של צ’ורוס אוריגינל, דוגמאת “סוהו”

במסעדת “טאפאיה” בראשל”צ, מסעדת הטאפאסים הספרדית טובלים ידם בצלחת השוקולד וריבת החלב ומגישים בסוף הארוחה צ’ורוס מתוצרת ביתית.

מקום נוסף שמביא את בשורת הצ’ורוס כתחליף לסופגנייה בימות החג, וכקינוח מן המניין בשאר ימות השנה הוא גלידריית “דולצ’ה דה לצ’ה” הממוקמת גם בראשל”צ . נטע- לי, שפית הגלידה שמכינה את כל תוצרתה במשק הביתי שלה, מגישה כבר למעלה משנה את המאפה הזה.