הצגה – אנטיגונה תיאטרון תמונע

תיאטרון תמונע מעלה את “אנטיגונה”. נאוה צוקרמן ביימה, עיבדה וכתבה ואריאציה מיוחדת עם אינטרפרטציה ייחודית משלה, לאנטיגונה ,כזו שלא עוזבת אותך הרבה אחרי שהמחזה נגמר. חוויה עוצמתית ! רוצו לראות! מילה של “אמא נגה”.

מאת : יהודית סטרובולסקי

אנטיגונה של תיאטרון תמונע 2023 היא אנטיגונה אחרת, אנטיגונה נשית, יפה, חזקה פיזית , בועטת ומתריסה. אנטיגונה האפופה בכאב על מות אחיה, אך זו שדבקה בעקרונותיה.

הזמנים מאוד קשים, מגפה משתוללת, שלטון אימים מזעזע זורע פחד דרך מנהיג מעורר פלצות, שלא מאפשר לאנטיגונה האומללה לקבור את אחיה, האהוב, שנרצח על ידי אחיהם.

משחקי המעבר מאולם לאולם יוצרים כמו סיטואציות אמיתיות, נדמה כאילו כמו קיר זכוכית חוצץ בינינו – הקהל לבין השחקנים ואנחנו, הצופים, בעצם חלק מההתרחשות. נראה כאילו אנחנו חווים את כל העלילה על בשרינו, אנחנו נצרבים באש הגיהינום של ייסוריה של אנטיגונה. אנטיגונה סובלת ואנו הקהל האילם, יחד איתה, נסחפים לתוך חוויותיה, מבלי בעצם יכולת לעזור, רק צופים , בשקט, מהצד.

המאבטחים האכזריים רודים בדמויות במחזה וביחד עם זה בקהל, המתבקש כל העת לנוע ממרחב למרחב בשל אילוצים ואיומים. אין רגע שקט בעת הצפייה, צריך ל”עבוד” ולנוע ללא הרף, לנוע אל עבר הסצנה הבאה .

השילוב שבין מציאות השחקנים לצד הדמויות שהם מגלמים יוצרת מימד נוסף למחזה הקלאסי. השחקן נהיה מעורב בתוך הדמות שהוא מגלם וזאת לצד הדגשת הזהה בין המציאות שלנו לבין זו שבמחזה, מציאות של בערות, מציאות של מלחמה, מגיפה שמשתוללת וקטסטרופה משפחתית…. נשמע מוכר?

אייל שכטר נהדר , כמו תמיד בכל תפקיד אותו הוא עושה וגם כאן הוא מגלם את אדיפוס האבא שמת לא מכבר ומגונן על בתו, אנטיגונה.

שירה קצלבוגן בדמות איסמנה, אחותה של אנטיגונה היא רוח רעננה על בימות תיאטרון תמונע ומבטאת את כאבה בדמעות אמיתיות שקורעות את הלב.

אך מעל כולם אני צריכה להלל ולשבח את לנה פרייפלד הענקית, שמשכנעת בכל ניואנס של משחק ומובילה את אנטיגונה אל עבר הדמות של האישה הישראלית, הלוחמת, זו שלא מקבלת את רוע הגזירה ואחיה נישא על ידה החזקות ממקום למקום עד אשר תוכל להעניק לו קבורה מכובדת.

המחזה מתדפק על המוח של הצופה ומעניק חוויה דרמטית ועוצמתית.

רוצו, טוסו לחוויה הבימתית הזו !!!!!!! מילה של “אמא נגה”.