סמכות הורית

הקשר בין סמכות הורית לבית שליו ורגוע

אביבה בר (צילום מתוך אלבום פרטי)
אביבה בר (צילום מתוך אלבום פרטי)

בהרבה בתים בארץ חינוך הילדים וההתמודדות עם התנהגות הילדים נהפך למשימה מורכבת ולא פשוטה. זוג הורים עובד שעות רבות מאד על מנת לכלכל את הוצאות המשפחה, לעמוד ביוקר המחיה, לעמוד בציפיות הבוס או בוסית, והתוצאה היא שמגיעים הביתה ממש לפני שעת השכבת הילדים לישון ולרוב מגיעים ההורים הביתה גם עייפים וגם לא מספיק קשובים לצרכי הילדים ולמידת תשומת הלב לה הם זקוקים.
הבית הופך להיות שעת המשמרת השנייה של כולם. לילדים זו המשמרת שאחרי ה”מסגרות” ושל ההורים זו המשמרת של אחרי העבודה.
כמובן שעל ראשי ההורים רובצת גם המשמרת השלישית: העבודה הנוספת על מיילים בבית, מטלות הבית כמו קיפול כביסה, ניקיונות, הכנת אוכל, הזמנת משלוח מהמרכול ועוד ועוד.
ואיפה נכנס זמן האיכות עם הילדים? עם בני או בנות הזוג?
מהו זמן איכות עם הילדים
כולנו מנסים למצוא את אותו פרק זמן שנוכל להיות עם הילדים במלוא תשומת הלב וללא תיווך של מסכים או שותפים אחרים לחיינו שאינם בני המשפחה הגרעינית כמו חברים, שכנים ואפילו לא סבא וסבתא – את הזמן הזה נהוג לכנות זמן איכות.
מחקרים שנעשו בסוף המאה שעברה וכעבור 20 שנה הראו כי לפני 20 שנה הזמן איכות שהקדישו הורים לילדיהם היה כ- 2.5 שעות (145 דקות) ביום בממוצע ואילו כיום הזמן הזה הצטמצם לעשירית….14.5 דקות בלבד ליום. עשירית מזמן האיכות שאנחנו ההורים קיבלנו מהורינו לפני 20 שנה ויותר.
סמכות הורית מהי ?
אביבה בר עם פרופ' עמוס רולידר (צילום מתוך אלבום פרטי)
אביבה בר עם פרופ’ עמוס רולידר (צילום מתוך אלבום פרטי)

סמכות הורית היא היכולת להגדיר לילד את הציפיות ממנו. היכול להעמיד בפניו את הגבולות של מה מותר ומה אסור. זו הדרך הנכונה להכין את הילד למצבים מאתגרים עבורו בתהליך התבגרותו ויותר מכך. סמכות הורית היא גם לדעת לחזק, לשבח ולתמוך בילדכם כשצריך וגם לא פחות חשוב מכך, גם לקבוע כללים או גבולות ברורים ולדעת לאכוף אותם בלי כעס או רוגז. ללא מילים מיותרות ושלא נאבד את העשתונות. זוהי משימה מאתגרת מאוד להורים.
עד שנות ה-60 של המאה שעברה הייתה מקובלת גישת החינוך הסמכותי. גישה חינוכית זו המעמידה את ההורה וצרכיו במרכז. ההנחה הייתה שהילד צריך להישמע להוריו ולציית להם ללא כל עוררין – ההורה אומר והילד נדרש לבצע.
מתירנות מול שמרנות
בשנות ה-60 של המאה שעברה, שנות ילדי הפרחים והמתירנות, ימי אהבה וחופש, התפתחה גישת חינוך מתירנית המעמידה את הילד במרכז. ההורים נדרשו לתת הרבה תשומת לב ולעטוף את הילדים באהבה ללא גבול. גישה זו מביאה לא פעם למתירנות ללא גבולות וללא סייג. המתירנות הביאה למצב בו להורים אין כוח להיאבק כל יום עם ילדיהם וההורים מוותרים. התוצאה היא שהילד מרגיש מחליט וקובע. הוא שולט על הוריו ויכול לעשות כרצונו. מדוע אבדו ההורים את הסמכות ההורית שלהם ?
איך הגענו למצב שבו האינטראקציה הורה-ילד היא כל כך מצומצמת – רק כמה דקות ליום ? מכירים את הסיטואציה שהורים מנהלים שיחות עם ילדיהם דרך הטלפון הנייד כשהם עדיין בעבודה או במכונית בדרך מ/ל העבודה בדיבורית או כשהם מסיעים את הילד/ה לחוג או חברים.
רבים הבתים בהם הילדים חוזרים הביתה מהגן או בית הספר ונמצאים עם מטפלת או בייביסיטר או אפילו סבתא ולהורים יש אתגר קשה לחנך את ילדיהם בשלט רחוק כשהם לא נמצאים פיזית בבית.
השפעת הזוגיות על חינוך הילדים
הנטייה הטבעית של רבים מבני ובנות ארצנו היא להינשא לשונה מהם בתחומים רבים. יוצא מכך, מתפתחות מחלוקות רבות גם על נושא גידול הילדים כי כל אחד מאיתנו נולד למשפחה שונה בה היה מותר ואסור דברים שונים וכך אנחנו חושבים לחנך את ילדינו. לדוגמא, בבית של יפית אכלו רק בפינת האוכל בישיבה סביב השולחן ואילו בבית של אמיר בעלה, נהגו לאכול בסלון מול הטלוויזיה עם רגליים על השולחן. לאמיר לא מפריע שילדיהם, גל וגאיה, אוכלים בסלון ואילו ליפית זה מפריעה והיא כמובן לא מסכימה. כל יום אמיר ויפית מתווכחים על הכללים בבית וכתוצאה מכך, גל וגאיה ממשיכים לאכול בסלון….
סיבה נוספת היא שיותר משליש מזוגות ההורים בישראל מתגרשים כל שנה. התוצאה היא שילדים רבים חווים קשיים להתמודד עם מצבים מאתגרים בחיי היום יום.

  • ההורים או אפילו חבר לכיתה אומר לילד “לא” או “אני לא מרשה לך”. ילדים רבים לא מצליחים להתגבר על האיסור ולא יכולים לקבל “לא”. התוצאה היא בכי, צרחות, זריקת חפצים, השתטחות על הרצפה ועוד. מכירים את הסיטואציה?
  • הילד נדרש לסיים פעילות אהובה. למשל בזמן שהוא משחק ב”פורטנייט” או צופה בטלוויזיה בתוכנית אהובה וההורים מבקשים ממנו לגשת לעשות משהו אחר פחות אהוב כמו להתקלח או לבוא לאכול. איך הילד מגיב? האם הוא מגיע מיד או מתקשה להפסיק את הפעילות האהובה?
  • האם ילדכם מסוגל לדחות סיפוקים? האם הילדים מסוגלים להמתין בסבלנות כאשר אתם ההורים, עסוקים ולא יכולים להתפנות אליהם? האם הילד יכול להמתין בסבלנות לפעילות אהובה או לקינוח?
  • איך ילדכם מתמודד עם הכנת שיעורי הבית או מטלות אחרות שקבל בבית הספר? האם הם זקוקים שתהיו בסביבתם ותכינו איתם שיעורים או את המטלה שקיבלו או אולי תעדיפו לעשות המטלות במקום הילדים?
  • ילדים רבים מתקשים לבצע מטלות ומבקשים דחייה או הקלה בכל מיני תירוצים ואילו אנחנו ההורים שאוהבים מאוד את ילדינו ולא רוצים להקשות עליהם. הנטייה של רבים מההורים היא להפסיק לבקש מהילדים בקשות או להקל עליהם גם במטלות קטנות כמו ללכת לזרוק את הזבל למשל או לעזור ולשמור על האח הקטן בזמן שההורה עסוק ועוד.

מה עושים ?
אם גם אתם חשים שאתם לא מצליחים להתמודד עם התנהגות ילדכם: סירוב מצד ילדכם לכל בקשה שלכם, תחושה של חוסר אונים, תגובות קיצוניות של ילדיכם כמו פרצי בכי, צרחות, זריקת חפצים בבית, סדר יום לא מאורגן וכו’, יש פתרון.
אביבה בר, מנחת הורים בגישת ניתוח התנהגות עפי’ המודל של פרופ’ עמוס רולידר.
פרטים ופניות במייל: 1avivabar1@walla.co.il  או טלפון 054-7655220

כתיבת תגובה