סרט – אהבה בשחקים: מאווריק

הוא חזר, כמה חיכיתי לו, אחרי 35 שנים הוא שוב כאן כאילו היה זה רק אתמול. טום קרוז, מאווריק חוזר לטוס חוויה מטורפת, פעלולים משובחים 🙂 רוצו לראות, אני מחכה כבר לפעם השנייה. רק תקפידו לא לצפות ב 4DX ! מילה של “אמא נגה”.

טום קרוז, מאווריק, חוזר לטוס לאחר 35 שנה. סרט חובה! חוויה קולנועית נהדרת. צילומים משובחים, ליהוק נפלא 🙂 וטום קרוז אחד יחיד ומיוחד ששיני הזמן פסחו עליו. ממש נראה ילד. בסצינה על חוף הים נראה שווה בין שווים עם השחקנים שיכולים להיות הילדים שלו.

ממליצה לכם בחום – חוויה מובטחת! רק, אל תצפו באולם 4DX לנו היה פשוט סיוט. מיותר. לכו IMAX או ל SCREENX בטוח תהנו יותר 🙂 מילה של “אמא נגה”.

אהבה בשחקים: מאווריק – Top Gun: Maverick , ארה”ב, 2022

בימוי: ג’וזף קוזינסקי

תסריט: כריסטופר מק’קוורי, ארן קרוגר, אריק וורן סינגר, פיטר קרייג, ג’סטין מרקס

הפקה: ג’רי ברוקהיימר, טום קרוז, כריסטופר מקקוורי, דיוויד אליסון

עריכה: אדי המילטון

פסקול: הרולד פלטמייר, האנס זימר

את השיר ‘Hold My Hand‘ כתבה, הלחינה וביצעה ליידי גאגא

שחקנים:

טום קרוז – פיט ‘מאווריק’ מיטשל

מיילס טלר – ברדלי ‘רוסטר’ ברדשו

ג’ניפר קונלי – פני בנג’מין

ג’ון האם – אדמירל בו ‘ציקלון’ סימפסון

גלן פאוול – ג’ייק ‘האנגמן’ סרסין

לואיס פולמן – רוברט ‘בוב’ פלויד

צ’ארלס פארנל – אדמירל סולומון ‘וורלוק’ בייטס

באשיר סאלאהודין – ברני ‘הונדו’ קולמן

מוניקה ברברו – נטשה ‘פיניקס’ טרייס

ג’יי אליס – רובן ‘פייבק’ פיטצ’

דני רמירז – מיקי ‘פאנבוי’ גרסיה

גרג טרזן דיוויס – חאבי ‘קיוטי’ מאשדו

ובהשתתפות:

ואל קילמר – אדמירל טום ‘אייסמן’ קזנסקי

אד האריס

אורך הסרט: 131 דקות

הסרט מופץ ע”י פורום פילם

מצ”ב לינק ישיר לטריילר –

תקציר –

לאחר יותר משלושים שנות שירות כאחד הטייסים הבכירים בחיל הים האמריקאי, פיט “מאווריק” מיטשל (טום קרוז) נמצא במקומו הטבעי; פורץ גבולות כטייס ניסוי אמיץ ומתחמק מקידום בדרגה שיקרקע אותו. כאשר הוא מוצא את עצמו מאמן משלוח של בוגרי בית הספר לטיסה לקראת משימה שכמותה טרם נראתה, מאווריק פוגש את סגן בראדלי בראדשו (מיילס טלר), או בכינויו “רוסטר” – בנו של חברו המנוח, ניק “גוס” בראדשו.

ניצב מול עתיד לא ודאי ושדים מן העבר, מאווריק נקרא להתעמת עם פחדיו העמוקים ביותר אשר שיאו, במשימה שתדרוש את ההקרבה האולטימטיבית מאלה שנבחרו למלא אותה.

על ההפקה –

יש שורה בסרט אשר מסכמת את תהליך הפקתו יותר מהכול. באופן הולם היא נאמרת בסצנה בין שניים מגיבורי הסרט המקורי, האחת היא דמותו האייקונית של טום קרוז, “מאווריק”, והשנייה אויבו לשעבר ולימים יד ימינו “אייסמן” אותו שב לגלם ואל קילמר. השניים משוחחים על התשוקה הבוערת בהם להיות טייסים בעודם מעלים נשכחות מהקריירות הענפות שלהם. “זה לא מה שאני,” מאווריק אומר לאייסמן, “זה מי שאני.”

ביום שישי, ה-7 בספטמבר 2018, טום קרוז שב לבסיס מיראמר, אותו בסיס צבאי בו צולם רוב הסרט ‘אהבה בשחקים’ 33 שנה קודם לכן, באביב שנת 1985. קרוז הגיע לבסיס על מנת לעבור הכשרה ייעודית כדי להיות כשיר לסצנות הטיסה המפרכות על מטוסי הF-18 של חיל הים האמריקאי, אשר קרוז התעקש באופן אישי לקיים מכיוון שהן הכרחיות ליצירת סרט ההמשך ‘אהבה בשחקים: מאווריק’.

בעוד קרוז יוצא לתכנית אימונים שעוד לא נראתה כמותה בהיסטוריה הקולנועית, קשה שלא לראות נקודות דמיון בין מאווריק לאדם המגלם אותו. שני אנשים אשר באופן תמידי בוחנים את הגבולות של עצמם ושל המקצוע שלהם. שני אנשים אשר לא חוששים להפר כלל או שניים בדרך, אם משמעות הדבר היא לקדם את המקצוע שלהם אל עבר גבהים חדשים, לחקור אפשרויות שונות ולמתוח את הגבולות ככל הניתן. “חשבתי לעשות סרט המשך ל’אהבה בשחקים’ המון זמן,” מספר קרוז, אשר שב לאחר שנים רבות כשחקן ראשי וכמפיק לאחד מהתפקידים האייקוניים ביותר בקריירה שלו.

“אנשים שאלו אותי לגבי סרט המשך לאורך עשורים. עשורים! ואמרתי אותו הדבר לאולפן מההתחלה: ‘אם אני חוזר לגלם את התפקיד הזה, אנחנו מצלמים את הכול מעשית. אני נמצא בתוך ה-F-18, נקודה. אז נצטרך לפתח מצלמות עם חצובות מתאימות, יהיו קשיים טכניים ומכניים, זה הולך לקחת לי הרבה, הרבה זמן לפענח כיצד לעשות את הסרט.’ ובנוסף, רציתי לעבוד עם ג’רי ברוקהיימר, לא הייתי מוכן לעשות את הסרט גם בעוד מיליון שנה בלעדיו. במשך שנים אנשים אמרו לי: ‘אתה לא יכול לצלם את הסרט עם אפקטים ממוחשבים (CGI)?’ ותמיד אמרתי: ‘לא, זו לא החוויה שאני רוצה לספק לקהל. אני צריך למצוא את הסיפור הנכון ואת הצוות הנכון. ליצור סרט שכזה, זהה עבורי לניסיון לפגוע בקליע עם קליע נוסף, אני לא בא לשחק.'”

במאי הסרט, ג’וזף קוזינסקי, עדיין זוכר באופן מובהק את הפעם הראשונה אשר צפה בסרט ‘אהבה בשחקים’, בעיירה קטנה בשם מרשל טאון, השוכנת באייווה. קוזינסקי היה אז רק בן 12 וחשב שדמותו של קרוז, מאווריק היא אחת הדמויות הכי מגניבות בהן נתקל במסך הגדול. קוזינסקי כל כך הושפע מהסרט עד שהחליט ללמוד אווירונאוטיקה והנדסת מכונות באוניברסיטת סטנפורד בטרם שינה הילוך ונכנס לעולם הקולנוע.

הסצנות הראשונות אותן צילם קוזינסקי בסרט שילבו את שתי התשוקות שלו.
זו הייתה סצנה במהירות גבוהה, תרתי משמע, בה קרוז רוכב על אופנוע קוואסאקי לבוש במעיל עור ומשקפי טייסים ומתחרה במטוס F-18 אשר על מסלול ההמראה על רקע השמש השוקעת, בדומה לסצנה האייקונית אותה צילם במאי הסרט ‘אהבה בשחקים’, טוני סקוט.

 “‘אהבה בשחקים’ במובנים מסוימים הוא סרט פנטזיה,” אומר במאי הסרט קוזינסקי, על סרטו האהוב של סקוט. “השמש תמיד שוקעת, אנשים משחקים כדורעף חופים, ומכונת השירים בבר מלאה רק בלהיטים. הסרט הראשון מהמם. טוני יצר שובר קופות אך צילם אותו כסרט אומנותי… יש רגעים בסרט שלנו שהם מחוות לסרט המקורי, מבחינת הסטייל. והיו ימים במהלך הצילומים כמו אותו יום במסלול ההמראה עם טום, האופנוע ומטוס הקרב שאתה צריך פשוט לצבוט את עצמך.”

קוזינסקי נזכר כיצד התגלגל הפרויקט לידיו: “היו לי 20 דקות להציג לטום את הרעיון שלי לסרט, בזמן שהוא היה בפריז וצילם את הסרט ‘משימה בלתי אפשרית: התרסקות’. ידעתי שתהיינה שתי דרישות עיקריות מכל מי שייקח את הפרויקט לידיו. ראשית, הסיפור חייב לסחוף את הצופים רגשית ושנית, צילום הסרט חייב להיות פרקטי. הנושא המרכזי שכולם זוכרים מהסרט הראשון ואולי גרם להם להתחבר אליו כל כך, הוא לעולם לא לעזוב את שותפך למשימה – או במילים אחרות, אחוות לוחמים. חברות ונאמנות – היו חייבים להיות גם המוטיבים המרכזיים בסרט הנוכחי, אך במקביל אנחנו גם מספרים סיפור חדש אשר ממשיך את סיפורו של מאווריק בימינו.” מספר קוזינסקי.

כאשר אנו פוגשים בשנית את מאווריק, הוא עובד כטייס מבחן הבוחן את גבולותיהם של כלי טיס חדשניים עבור חיל הים. “הרעיון שמאווריק עדיין בחיל הים אחרי כל השנים הללו, אך משרת באיזשהו אגף צדדי, ניסיוני, בעודו בוחן כלי טיס שרוב האנשים כלל לא יודעים שקיימים, הלהיב אותי. אהבתי את הרעיון שמאווריק מתבונן מבחוץ, הרגשתי שזו הדרך בה הוא ישוב חזרה להצבתו המקורית.”

בנוסף, הוא הצליח לעצבן לא מעט קצינים במהלך שירותו רב השנים בחיל הים. “העתיד מגיע ואתה לא חלק ממנו,” כפי שמציין בפניו האדמירל צ’סטר ‘האמר’ קיין (אד האריס) באשר להמשך שירותו בחיל. אך למאווריק יש גם חברים בחלונות גבוהים ובראשם אדמירל טום ‘אייסמן’ קזנסקי, אותו שב לגלם ואל קילמר. “בסרט הקודם רציתי שואל יגלם את התפקיד של ‘אייסמן’ נואשות,” נזכר קרוז. “בהתחלה הוא לא רצה להשתתף בסרט, מכיוון שכיכב בסרטים בעצמו. אבל הוא היה כל כך מושלם לתפקיד. אז טוני סקוט היה צריך לחזר אחריו, למעשה התקשרתי לסוכנת שלי בזמנו שלדעתי יצגה גם את ואל ואמרתי ‘מה אני צריך לעשות כדי שואל ישתתף בסרט?'”

“בסרט הנוכחי, הוא כבר רצה להשתתף. הוא פרסם ברחבי הרשת ‘אני מוכן לאהבה בשחקים!’ ורציתי שהפעם נראה את ההתקדמות במערכת היחסים ביניהם. לעבוד אתו שוב היה בהחלט מיוחד, לשחק איתו בסצנות ואפילו סתם לשבת ולדבר היה מאוד מרגש עבורי,” אומר קרוז.

“ומהנה כמובן, צחקנו כמו ילדים קטנים בין טייקים,” מוסיף קילמר וממשיך: “לא ראינו אחד את השני שנים רבות וזה היה מדהים כמה מהר השלמנו את הפערים. טום פשוט מוציא ממך אנרגיה טובה, כזה הוא.”

אל השחקנים מהסרט המקורי מצטרפת חבורה של טייסים צעירים ומוכשרים “אישית, לא הייתי סומך על שחקן שיוציא לי את הכלב לטיול, בטח שלא לתת לו להטיס מטוס,” מצחקק מיילס טלר ולצדו גלן פאוול, המגלמים שניים מהדור החדש של הטייסים הכי טובים בחיל הים. הדור החדש כולל את גרג טרזן דיוויס כ’קיוטי’, ג’יי אליס כ’פייבק’, דני רמירז כ’פאנבוי’, מוניקה ברברו כ’פיניקס’ ולואיס פולמן כ’בוב’.

בחיל הים שמות הקוד שניתנים לטייסים נוצרים בדרכים שונות, לפעמים זה משחק מילים על בסיס שם האדם, או לחלופין על בסיס דבר שקרה לך במהלך ההכשרה. מוניקה ברברו מציינת שהכינוי שלה בסרט ‘פיניקס’, ניתן לה אחרי שהגיעה לעבודה בבוקר אחרי לילה שלם שיצאה עם שאר כוכבי הסרט, בזמן שהם לא מבינים איך היא בכלל עוד עומדת על הרגליים. “זה היה משהו בסגנון זה שקמתי מהעפר ליום צילומים,” נזכרת ברברו. בסרט המקורי לא היו נשים בתא הטייס, “מכיוון שבאמצע שנות ה-80 לא היו טייסות קרב,” מספר קוזינסקי. “בסוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90 זה החל להשתנות, והיה חשוב לכולנו לשקף את זה בסרט הנוכחי.”

“בזמן צילום הסרט הראשון לא נתנו לנשים לבצע טיסות קרב,” מוסיפה ברברו והאיסור הזה הוסר ע”י הצבא רק בשנת 1993. “כמה שנים לאחר מכן הן כבר היו טייסות מן המניין. כאשר שוחחתי עם טייסות הן אמרו שהן מתפקדות הכי טוב במצב בו אין הפרדה בין גברים לנשים, כאשר הן טייסות ולא ‘טייסות נשים’. שמתי לב לכך בעצמי כאשר הכריזו בתקשורת שקיבלתי את התפקיד ואמרו בדיווח ‘מוניקה ברברו לוהקה לסרט כ’טייסת אישה'”.

באשר לתיאור המשרה, יוצרי הסרט הקפידו להזהיר היטב את כל השחקנים מראש. “היינו כנים בעניין עם כל השחקנים בתהליך הליהוק. אמרנו ‘זו לא עבודת משחק רגילה, אתם תהיו מחוברים לרתמות, בזמן שתטוסו במהירות של 960 קמ”ש, עם כוח ג’י נכבד, אז אתם מרגישים בנוח לטוס?'”. גרג טרזן דיוויס אשר למד במהלך צילומי הסרט לטוס ולשחות נזכר בהומור בחוויה: “כשקיבלתי את התפקיד שמחתי ואמרתי שזו תהיה חוויה מטורפת ואז הגעתי למטוס ואמרתי
‘אה, אני לא רוצה להיות כאן.'”

השחקנים שנבחרו לככב בסרט עברו תכנית הכשרה קפדנית אותה בנה טום קרוז בעצמו. “הייתי צריך שהשחקנים יוכלו להיות בתוך מטוס F-18 מבלי להתעלף,” אומר קרוז. על מנת לבנות תכנית שכזו פנו קרוז וברוקהיימר לאדמירל המשנה, דה וולף ה. מילר השלישי, אשר מפקד על כלל בסיסי חיל האוויר אשר תחת חיל הים האמריקאי, להסביר לו כיצד הם מתכננים להוציא את הסרט לפועל.

“נפגשנו אתו והסברנו את הרעיון המנחה מאחורי הסרט, עם דגש על כך שהדברים יצולמו באמת. הסברנו שאנו מלהקים ומכשירים שחקנים עבור הפרויקט או שלא נעשה את הסרט כלל. ואמרתי ‘אם אתה לא מעוניין אני מבין, אבל זו הדרך היחידה שאני יכול לעשות את הסרט הזה.’ אנשים מסביב שאלו אותי ‘אי אפשר לצלם בצורה אחרת את הסרט?’ ותמיד אמרתי ‘אתם יכולים, אני לא יכול’. למזלנו, חיל הים נענה לאתגר והיינו צריכים להרוויח את האמון שלהם בכל שלב בדרך, זו הייתה שותפות… עולם הטיס חשוב לי וחיל הים חשוב לי ורציתי לעשות סרט שמכבד את זה לאורך כל הדרך,” מספר קרוז.

ההכשרה של השחקנים ארכה חמישה חודשים של אימוני טיס קרוז  בחר את המאמנים והמדריכים בתכנית והשחקנים היו צריכים להגיש דו”ח יומי על מה הם עשו במהלך היום כדי שקרוז יוכל לתפור את ההכשרה למידותיו האישיות של כל שחקן. “אתה שומע אמירה שטום קרוז קורא את הדוחות היומיים שאתה ממלא ואתה אומר לעצמך ‘אין סיכוי שטום קרוז באמת קורא את זה, יש לו דברים יותר חשובים על הראש,'” צוחק פולמן וממשיך: “ואז אתה מבין, הוא באמת קורא אותם והוא נותן לי משוב אישי, יומיומי על ההכשרה שלי”. “קראתי כל טופס, כל ערב, בגלל שידעתי שבשלב מסוים הם יצטרכו להיכנס לF-18,” מספר קרוז.

דני רמירז מספר שהדבר הראשון שעשו עבור הסרט הוא לחתום על טופס שהם מוכנים לבצע טיסות בהכשרה: “בשבילי זו הייתה מהמורה לא קטנה, מכיוון שפחדתי פחד מוות מטיסות, אבל חתמתי בכל מקרה ובסוף השבועות הראשונים להכשרה כבר לא יכולתי לחכות לטיסה הבאה!”. את ההכשרה האווירית שלהם החלו השחקנים על מטוסי ססנה 172, ובהמשך עבור למטוסי הExtra 300 “המטוסים הללו הם יותר לתמרונים כך שהם החלו להתרגל לכוחות ג’י שיצטרכו להתמודד אתם במהלך הצילומים,” אומר קרוז.

כוחות הג’י הנחו את כלל ההכשרה עבור השחקנים, מכיוון שההשפעה שלהם על הגוף כה ברורה לעין שניתן לראות מתי זה מזויף ומתי זה צולם באמת. אך המרדף אחר האותנטיות בסרט דרש מהשחקנים להכין את גופם למעמסה.
“נכון לעכשיו בכדור הארץ ישנו כוח גרביטציה אחד על הגוף שלנו, 2 כוחות ג’י הם כפול ממשקל גופנו, אז אם אדם שוקל 100 ק”ג ומופעל עליו לחץ של 2 כוחות ג’י הוא מרגיש משקל של 200 ק”ג. בסרט השחקנים צריכים להגיע למצב שהם מתמודדים עם 7.5-8 כוחות ג’י אז אם ניקח את אותו אדם ששוקל 100 ק”ג במצב שמופעל על גופו לחץ של 8 כוחות ג’י זה 800 ק”ג של לחץ אשר מוחצים את הגוף, ומאלצים את הדם לברוח החוצה מהמח, הראייה מתעוותת וכל הדם שנשאר יורד לרגליים ואתה חייב להתאמן כדי לא להגיע למצב שתתעלף במהלך טיסה. רציתי שהקהל יחווה את ההרגשה הזאת אתנו, אתה לא יכול לעוות פנים כדי שיראו איך שהן נראות בסרט במהלך טיסות,” מספר קרוז.

על אף התהליך המפרך השחקנים הצעירים לא היו משנים דבר בדרך. “טום יצר את תכנית האימונים עבורנו בגלל שזה נושא רציני,” מספר מיילס טלר. “כולם חשבו שזה בלתי אפשרי ואני חושב שזה בדיוק מה שהניע אותו. אני חושב שכשטום שומע את המילים ‘בלתי אפשרי’ או ‘בלתי ניתן לביצוע’ אז הוא באמת מתחיל לעבוד.”   

השלב האחד לפני האחרון בהכשרה כלל מעבר למטוס סילון חדש ה-L-39 אלבטרוס. “השחקנים היו חייבם להתרגל לצלם במהלך תמרונים,” אומר קרוז. “מכיוון שכל פעם שהם עלו על ה-F-18 היינו חייבים לצלם, וזה לא רק עניין תקציבי, חיל הים מקצה לנו את המטוסים הללו ואני משתדל מאוד לכבד את החיל ואת הטייסים ולכן היה חשוב לי עוד יותר שהשחקנים יהיו מוכנים.”

המשמעות של להיות מוכן לצילומים בסרט הזה לא רק אומרת שעליהם להיות מתורגלים בסביבת המטוס ולא להקיא או להתעלף במהלך הטיסה, אלא זה אומר שבמקביל לתחושות הללו הם צריכים לשחק טוב בזמן שטייס עושה תמרונים מפילי לסת באוויר.

השלב האחרון היה ה-F-18. “האינטנסיביות במטוס הזה כל כך הרבה יותר עוצמתית,” מספרת ברברו. “בטיסה הראשונה לא היו כלל מצלמות, זה היה רק כדי לקבל טעימה מהתמרונים העתידיים והשפעתם על הגוף, לדמיין שאלו התנאים שאיתם נתמודד ובמקביל נשחק, נכוון את המצלמה, נעשה את האיפור לעצמנו תוך כדי שצריך לתקשר עם הטייס, שמה הבנתי כמה ההכשרה הייתה רלוונטית”. או כפי שפולמן מציין: “זה כמו לשבת על טיל או לרכוב על דרקון”. וטלר מוסיף לגבי ההכשרה בצחקוק: “אין כמו סבל קבוצתי על מנת לאחד צוות… זו חוויה שנזכור כל החיים.” לסיכום מוסיף קרוז: “אני כל כך גאה בשחקנים הצעירים ובגבהים אליהם הגיעו.”