Metoo , השילוש הלא קדוש ונהנתנות ימי הביניים. בעולם עתיק במאה ה – 14 שבו אישה היתה חלק מאינוונטר הרכוש של הבעל מוצאת עצמה מרגריט חשופה לאונס מידי חברו/אויבו של בעלה – ז’אק לה גרי.
מאת – אריה לברון
סרטו החדש של הבמאי האגדי רידלי סקוט ‘הדו-קרב האחרון’ מגולל סיפור מרתק על בגידה ונקמה מהולה בברוטליות ודיכוי נשים בצרפת של המאה ה-14.
זוהי דרמה היסטורית וקולנועית מעוררת מחשבה הבוחנת את שליטתם הנרחבת של הגברים, את שבריריות הצדק ואת כוחה ואומץ ליבה של אישה אחת, המוכנה לעמוד לבדה בשם האמת. הסרט המבוסס על אירועים אמיתיים, חוקר השערות קודמות אודות הדו-קרב האחרון בין ז’אן דה קארוז’ וז’ק לה גרי, שני חברים שהפכו ליריבים מרים.
הפגיעה העיקרית היא ברכושו של בעלה (מאט דימון). קדם לכך אובדן רכושו של הבעל ועל כן נאלץ לשאת את מרגריט בעלת הרכוש הלא רב, בעולם בו אדמות הקנו כסף ומעמד. עקב מצבו הכספי נאלץ להילחם בשם המלך, אשר היה אינפנטיל גמור ובשם הלורד (בן אפלק) אותו שרת שכל עינינו היה תענוגות החיים. משכך, מצא עצמו הבעל נעדר לרוב מביתו.
בעולם נעדר metoo היה זה מעשה נועז של מרגריט להתריס באישום באונס ולצאת כנגד חברו של הבעל אשר מצידו טען כי מרגריט “הזמינה זאת”. דרישתה של מרגריט היתה הכרעת המלך. צעד חריג לאותה תקופה – קלסיקה של מילה כנגד מילה . מלכינו האינפנטיל ראה בכך לא יותר מהזדמנות לקרב גלדיאטורים מהנה ואין ספק כי המנצח בקרב בין הבעל לחברו הוא דובר האמת שבין גרסת האשה לזו של האנס.
הסרט עתיר קרבות אבירים, נופים אפורים המתאימים לאווירת התקופה. בסופו של דבר מציג עולם ערכים מעוות בפער המעמדות שבין אדונים לאדונים קטנים בשרשרת הפרזיטים.
קיבלנו תסריט ארוך החוזר על עצמו עם שינויים מינוריים תוך הצגת שלושת הגרסאות. מעט מייגע וארוך מן הנדרש. 
מילה של “אמא נגה”.
הדו-קרב האחרון – The Last Duel
צרפת, 2021
בימוי: רידלי סקוט
תסריט: מאט דיימון, בן אפלק, ניקול הולופסנר
מבוסס על ספרו של אריק ג’אגר
הפקה: ג’ניפר פוקס, ניקול הולופסנר, רידלי סקוט, קווין וולש,
עריכה: דריוס וולסקי
צילום: קלייר סימפסון
פסקול: הארי גרגסון וויליאמס
שחקנים:
מאט דיימון –ז’אן דה קארוז’
בן אפלק – פייר ד’אלנקון
ג’ודי קומר – מרגריט דה קארוז’
אדם דרייבר – ז’אק לה גרי
אורך הסרט: 152 דקות הסרט מופץ ע”י פורום פילם
