התקופה היפה בחיי, סרטו של ניקולא בדוס, בכיכובם של דניאל אוטיי, פאני ארדן ועוד… מרגש מאד קולנוע צרפתי במיטבו. רוצו לראות!
מאת : דפנה זהבי.
דמיינו שיכולתם לחיות מחדש רגע, שעה או יום שהיו המאושרים בחייכם….פתאום זה אפשרי. מה דעתכם ?
קולנוע צרפתי במיטבו, מצחיק, עצוב, גרוטסקי, צבעוני, מהיר ואיטי גם יחד, מסע מרתק אל עלילת הסרט ואל סיפור חייו של כל אחד מאיתנו.
הסרט, מציג מצב פאטתי וקומי כאחד, המתאר את ויקטור , (דניאל אוטיי AUTEUIL Daniel) גבר שהשנים עוברות עליו כשהוא מרבה לריב בבית עם אשתו. היא מבקרת אותו על כך שהוא דכאוני, לא חברותי מספיק ואינו מסוגל להתקדם עם הזמן, מאותגר טכנולוגיה ובודד. הוא אינו מסונכרן עם הזמן בו הוא חי, לעיתים נראה כאילו היה רוצה שהכל ייעצר. בעברו, חייו היו מלאים ועשירים בחוויות, אהבות ותשוקות אך הוא אינו מחובר לעידן המהיר של החיים העדכניים. יש בו מלכנוליות משמימה אך יחד עם זאת באופן פארדוקסאלי הוא מעורר אמפתיה במיוחד ברגע בוא הוא נזרק מביתו לרחוב על ידי אשתו, מרגו, (דוריה טילייה TILLIER D ) אהבת חייו, הסוערת, המחפשת ריגושים סיפוקים, אהבות ואתגרים .
חייו כאילו חיים בעולם מקביל, בשנות ה – 70 העליזות, זוהי הבועה השקטה והמוגנת שלו. ואז מגיע הרגע. בו הדמיון יכול להפוך למציאות, המציאות לדמיון, הכל אפשרי וגם לא. מבלבל ? כן ! כך גם עלית הסרט, אשר נעה במהירות עכשווית, אל עבר העבר האיטי, התפאורות המתלפות, הזמנים המשתנים, הדמויות אקראיות והעלילה של היום המאושר בחייו מועתקת ליקום הנוכחי. הסרט, מעבר להיותו עמוק מסקרן ומעורר נוסלטגיה ( לפחות לנו, בני שנות ה -60…) מעלה את המודעות להשתנות שלנו בחיים, לאבדן האהבה, לשינויים המתרחשים בזוגיות בהלך השנים. הוא זורה אבקת קסם נוסטלגית על אירועי היום יום ומאפשר ולו ליום אחד, לקנות אשליה של עבר.
הסרט אשר מערב מציאות ודמיון, מקצין או מטשטש אירועים ומתבל את האוירה במוסיקה איכותית אשר פורטת על מיתרי הלב.
בראיון עם ניקולס בדוס, הוא נשאל :
“נראה שאתה מרבה לעסוק בזמן החולף ובחשיבותם של הזיכרונות, נושא שכבר הופיע ב”מר וגברת אדלמן”.
תשובתו הייתה, ” מבלי להשוות את עצמי למרסל פרוסט, יש לי, מאז שהייתי צעיר, פחד פתולוגי שהרגשות נעלמים והזיכרונות נשכחים. בשלושת המחזות שכתבתי יש פחד נוראי מאובדן האהבה. הוא מצוי גם בשני הסרטים שיצרתי. אני מנסה, דרך הסיפור, למצוא דרך להתגבר על העוצמה של הזיכרונות. למצוא טריקים שיעזור לי לחיות בשלום עם הבזקי הניסיונות, שהם כולם מומצאים.”
או קי, אז כשקוראים את המשפט הזה אפשר להזדהות בקלות ? מי לא מפחד מאבדן האהבה, הקסם, הקלילות של החיים? מי לא מפחד מהשינויים בתסריט של החיים?
באחת הסצינות בסרט, נשאל כאשר השחקן המגלם תסריטאי בסרט, האם הוא אלוהים שיודע הכל ? הוא ענה שלא. הוא תסריטאי. זה עונה על הכל.
תארו לכם, שיכולנו לשנות את העלילה במו ידינו. מה אז הייתם עושים ?
בסרט אמנם נעשה לפני תקופת הקורונה, אך מדגיש דווקא בגלל זה, את הגעגוע הנוסטאלגי לעבר עם היאחזות עיקשת ליציבות בהווה.
אז מה התקופה היפה בחייכם והאם הייתם רוצים לחזור אליה ?
9/10 בסולם זהבי. ממש אהבתי 🙂 רוצו לראות! מילה של “אמא נגה”.
התקופה היפה בחיי / צרפת 2019 .
סרטו של ניקולא בדוס
זוכה שני פרסי סזאר לתסריט , ולשחקנית המשנה.
מועמד ל – 11 פרסי סזאר בהם לסרט, במאי, שחקן ושחקניות.
מועמד ל – 4 פרסי כדור הבדולח, לסרט לשחקן ולשתי השחקניות הראשיות.
שפה : צרפתית בתרגום לעברית ולאנגלית.
110 דקות נפלאות.
הפצה בישראל: סרטי נחשון ורד קייפ.
