ניב שיינפלד ואורן לאור, המנהלים האומנותיים שאחראים בין היתר למופע דיסקו בייבי הפיקו את פסטיבל אינטימדאנס 2025 בעוד שהפסטיבל מתרחש העולם אינו יציב ואולי הגוף הוא זה שיסייע, הוא נכנס, זז נופל וקם ויחד עם זה מגיב, בועט, מבקש משמעות ונוגע. מילה של “אמא נגה”.
מאת : יהודית סטרובולסקי
מתוך היצירות, ניתן להבין, שהכול נוצר הפעם מאי נוחות, מתוך כך שהתנועה היא צורת חיים ואופציה להתנגדות.
במסגרת הפסטיבל ראיתי לא מעט מופעים אך היו שלושה ששבו את ליבי יותר מכל.
שקספיר קח אותי הביתה, כוריאוגרפיה של אור מרין.
4 זמרים , יוצרים , רקדנים יוצרים על הבמה חוויה נדירה כשהם משתמשים במחזות נודעים, מחזות זמר, מופעי מחול , יצירות מפורסמות מתחום המוזיקה כמו כטוב בעינכם מחזהו הנודע של שקספיר, שורת המקהלה , קפה מילר של פינה באוש ועוד רבים וטובים.
הם לובשים ופושטים דמויות , מפרקים מיתוסים, מחברים והכול תוך הצגת מערכות יחסים, סמכות ואפילו אלימות.
הופעה מופרעת, בועטת, מיוחדת , אחרת.
המופע REFAll של רותם וינר ציי’קובסקי.
לא פחות ולא יותר הוא אולי המופע הטוב ביותר בעיניי, מופע שעוסק בגוף ברגעים של טירוף ושל התפקחות מחודשת, ואריאציות על נפילה ועל תנועתיות במרחב שנגזרת מתוך כך.
רותם מציג אחיזה ושחרור, פעילות יתר והקלה, התפרקות טוטאלית , נפילה וארגון מחדש.
מופע מדהים של איש אחד שאחראי גם למוסיקה גם לכוריאוגרפיה וגם לסטיילינג, בעל יכולות גופניות מושלמות שהותירו אותי שמוטת לסת. ישר כוח!
FAKE NOW – של דנה רוטנברג .
המופע השלישי שהותיר בי חותם, FAKE NOW – של דנה רוטנברג, מופע ייחודי שמתבסס על מוסיקה פרי עטו של ה-AI.
שמואל חלפון ואופיר ינאי המקסימה מציגים מחול שנוצר מתוך תמונות נדירות, הכניסה המרשימה כשאופיר נשאת על כתפיו של שמואל ונוצרת דמות ייחודית,, ספק מאיימת, ספק מזמינה, שפותחת וסוגרת פיה ללא הרף יוצרת תמונה שאינה נמחית מהזיכרון.
התלבושות המדהימות נישאות בקלילות על ידי המבצעים ויוצרות כאילו חיים משלהן.
המופע נולד לדבריהם מתוך מוטו של מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה ואין כל חדש ואין קול חדש.
מופע ויזואלי סוחף עם מלל בלתי נלאה. חוויה מסוג אחר. ממליצה בחום ! מילה של “אמא נגה”.
לסיכום פסטיבל של רוח צעירה, בועטת, נשאת העורמה במרחב ומבקשת להיות שם ולספר.
