ההצגה ״ממני תראו וכן תעשו״ היא עיבוד לספר ״נמר מעופף״, על תפקידי הגבר והאישה בחברה הישראלית, על הפער בין מה שמצופה מאיתנו לבין מי שאנחנו באמת, ועל המחיר האנושי שאנחנו מוכנים לשלם כדי להשיג ביטחון. הצגה נדירה ומרתקת! מילה של “אמא נגה”.
מאת : יהודית סטרובולסקי
ספרה של יעל טבת קלגסבלד מעובד למחזה ייחודי המוצג בתיאטרון תמונע “ממני תראו וכן תעשו”.
ארבע שחקניות מתחלפות כל העת בתפקידים שרובם דווקא גבריים בסדר ייחודי המזכיר מלאכת סריגה סבוכה.
עבודת העיבוד והבימוי המיוחדת, הגאונית והנוקבת כל כך של טל בסון, מצליחה לייצר דרמה בתוך המציאות הישראלית שסבוכה גם ככה.
אקדח, צבא, ירייה, מוות הם מילים שהינן מנת חלקינו ולכן גם העלילה המתרחשת על הבמה זוכה לאמפטיה מיידית, כי זה העולם בו אנו חיים וחווים.
איש עסקים, לשעבר איש צבא נקלע למצב אבסורד, קשה מנשוא, במסגרתו עליו להתמודד עם בנו שירה בטעות בחברו.
מכאן העלילה מתפתלת ומסתבכת, בעיות משפחתיות צצות ועולות ואם המשפחה נאלצת להתמודד עם הסיטואציה החדשה שנוצרה ולא תמיד מצליחה לעבור את המשוכות הדרמטיות שניצבות לפניה.
ארבע השחקניות פשוט נהדרות ויש לשים לב לצבעי הבגדים כדי להבין מי אמורה לגלם את מי בעלילה ומתי אותה הדמות נשזרת בקרב שחקנית אחרת , מבולבלים? יש סיבה .
שתיים מהשחקניות לובשות חרדל ואילו שתיים לבושות בגווני ב’ז וחום ולצבעים יש מקום משמעותי בהנעת הדמויות וכדאי לתת את הדעת לכך .
הקצב מדהים והמחזה שאמור להיות מחזה המבקש להתריס ולמחות הופך לדרמה משפחתית.
הבימוי והשחקניות מאפילים על כל בעיה ומתקבלת הצגה נדירה ומרתקת. ממליצה בחום ! מילה של “אמא נגה”
“ממני תראו וכך תעשו” מבוסס על הספר “נמר מעופף” מאת יעל טבת-קלגסבלד
עיבוד ובימוי: טל בסון
משתתפות: מור אלוש, שיא דרייגור-קדמן, שירה זוהר, ליאור שרעבי
עיבוד ודרמטורגיה: מור חסן
תפאורה ותלבושות: דניאלה מור
מוסיקה: שירה אל עמי
תאורה: רותם אלרואי
ייעוץ תנועה: נעמה מנור
ע.במאי: קורל כהן
הפקה: כרם פרומקין
ליווי אמנותי: כפיר אזולאי, אבי גיבסון בר-אל, יחזקאל לזרוב, מירב לחמן
צוות טכני (במקור): אמרי ויינברג וגל סטריכש
צילום: יובל אורבך
לפוסט הזה יש 2 תגובות
הצגה מעולה ,נהניתי מכל רגע, מפתיע מעורר מחשבה, המשחק מצויין,הבמאי ממש מוכשר
לדעתי חובה לראות🙏
הצגה מעולה. דורשת מהצופים לשמור על עירנות, מה שיוצר תחושה שהצופה הוא חלק חיוני בהצגה. הבמאי נותן לי כצופה קרדיט והסוף שלה פתוח. נתון לפרשנות, מה שמוביל למחשבות על מה היה ומה לא ומה יכול היה לקרות.