אם הייתי צריכה לבחור הצגה אחת בלבד, ללכת אליה, מסתבר היום, שהייתי בוחרת בפה מלא בהצגת היחיד של תמר בנבנישתי – שותקת. לי אין כל כוונה לשתוק , אלא לפאר ולהלל את המחזה הקשה והמפלח ואת יכולת המשחק המושלמת. מילה של “אמא נגה”.
מאת : יהודית סטרובולסקי
ההצגה שותקת, של תיאטרון תמונע, אין לי מילים לתאר את עוצמתה. לא קורה לי כמעט שאני יוצאת מהאולם בתום צפייה בהצגה ואיני מסוגלת להוציא הגה מפי, בשל ההלם והתחושה האופפת אותי לאחר מה שחזיתי בו, גם הפרטנרית שהתלוותה אלי, חשה כמוני.
לקח לנו כמה דקות, באוויר הקר כדי להתחיל לדבר ולנתח את פני הדברים.
תמר בנבנישתי וענר פרמינגר יצרו מחזה כה חזק, שלא מאפשר להסדיר במהלכו אפילו את הנשימה.
רונה שבה לאחר הלווית אביה למקום בו היא גרה, לא ברור אם זה ביתה, או חדר במוסד לחולי רוח, ופותחת במסע מילולי נוקב עם אמה, ששתקה בעת שאביה הכה ואנס אותה בקביעות.
היא לא חוסכת סיפורים גם על תומר, אהובה הנכה והמבוגר, שספק אם קיים או ספק שקיים רק בראשה.
תמר בנבנישתי מציגה יכולת משחק כה מדהימה וכה משכנעת, נעה וזעה בטירוף חושים על הבמה ומבצעת פעולות כה קשות ועצובות המסבירות את הטראומה שחוותה.
היא מנסה לייצור לעצמה, כעת עולם שפוי וזאת לאחר שהסיוטים יישארו בחוץ, מרוחקים ממנה. נראה אולי שמתוך הסיוטים היא תבנה מחדש ועולמה יזכה למעט שקט ושלווה.
הפרטנרית שהתלוותה אלי, תרמה לי הערה אחת של ביקורת, שנראתה לי צודקת “…בחורה שעברה סיוטים ומסכת חיים כה קשה, גדלה בפנימיות וברחוב, לא בהכרח תדבר בעברית כה גבוהה, אלא תשתמש יותר בשפת רחוב…”
שותקת – ממליצה בפה הרחב ביותר, היכונו לחוויה קשה, אך כה טוטאלית ומדהימה 🙂 מילה של “אמא נגה”.
10 בסולם יהודית!!!!!!
שותקת – תיאטרון תמונע
מונודרמה מאת: תמר בנבנישתי וענר פרמינגר
משחק: תמר בנבנישתי
בימוי: ענר פרמינגר
עיבוד לסיפור מאת אורנה אוריין, מבוסס על סיפור חייה של רֶבֶּקָה
עיצוב במה: אריאל טל ארביב
עיצוב תאורה: מתן פרמינגר
מוסיקה: אורן סלע
כוריאוגרפיה: חגית אגיוף גרוסמן
הפקה וע. במאי: בת שבע אוטולנגי, ליאור בנבנישתי
