חופשי על הבר

הבר הקולינרי – Zoot Allures “זוט אלור” מספק הוכחה חותכת למהפך שעברה גבעתיים שהפכה בין לילה מפרבר רדום למרכז בילויים תוסס ותחליף ראוי לשכנתה ממערב.

כתב וצילם : אבי אובליגנהרץ 
היא מתנשאת לגובה 85 מטרים מעל פני הים, שנייה בגובה בגוש דן, רק למושב גת רימון שגובהו 94 מטרים, משתרעת על ארבע גבעות, הפכה לעיר ב-1959 והארנונה לתושבים שלה מהגבוהים במדינה. אז איך קורה שדווקא גבעתיים שסובלת שנים מתדמית של עיר מזדקנת שתושביה מקדימים לעלות על יצועם, הפכה בשנים האחרונות לממלכת מסעדות וברים הקוראת תגר על השכנה הגדולה ממערב?

כצנלסון, רחובה המרכזי של גבעתיים אומנם קטן בהרבה מהמקבילה התלאביבית שלו אבן גבירול, אבל כמות הברים בו פר מטר מרובע הפך אותו לאלטרנטיבה ראויה עבור הבליינים וחובבי הטיפה המרה מאזור המרכז.
לאחר שהשמועה גונבה לאוזננו וכיוון שעבדכם הנאמן בעד עיתונות חוקרת שיוצאת לשטח, התייצבתי בערב סגרירי ב” – Zoot Allures זוט אלור“, הבר הקולינארי שפתחה לפני חמישה חודשים קבוצת נלסון (נלסון בר- מסעדה בתל אביב וגבעתיים, אלפאבית, טיילור מייד ועוד), ואשר הקפיץ את סצנת הבילויים המקומית בלפחות מדרגה. ה’זוט’ שקרוי על שמו של אחד האלבומים של פרנק זאפה האגדי מ-1976, מכיל 130 מקומות ישיבה ומשדר אווירה חמימה ונעימה ולפחות בשעת ערב מוקדמת עם מוסיקה שלא קורעת את עור התוף בעוצמתה.

הקהל המורכב מבני 20 פלוס ועד 50 מינוס נהנה ממשקאות אלכוהוליים המוגשים באופן מאוד מקורי: כלי כסף וקנקנים מעוטרים כדי לשמור על הקור, וניכרה השקעה רבה בתפריט המושתת על קוקטיילים יחודיים שהרכיבו המיקסולוגים נדב הופמן ודניאל וינשטיין (45 ש”ח בממוצע); לצד שלל בירות, וודקה, ויסקי, יין וכדומה.
כיוון שהנני חובב מושבע של המטבח המכסיקני, בחרתי להתחיל את הערב עם מכסיקן מיול (47 ש”ח) : אל חימנדור בלנקו (טקילה), מזקל וידה, סירופ פסיפלורה, ג’ינג’ר ביר וסוכריית ג’ינג’ר. קוקטייל נהדר, חזק אבל לא יותר מדי, מרענן ובעל טעם מתוק- מריר. אחרי שהמשקה חוסל במהירות, בחרתי לנסות אתהפאלאו (49 ש”ח): ג’ק דניאלס, בקרדי אוקהרד, סירופ פסיפלורה, סירופ ריבת תות, מנגו ללימון סחוט.  קוקטייל חביב בטעם מתקתק- חמצמץ שלמען ההגינות פחות התחברתי אליו מקודמו.

תפריט האוכל שהרכיבו השף בני אזולאי (“בראסרי” ו”טיילור מייד”) והסו שף רניאל יפרח, מורכב ממנות ביניים בלבד ועל בסיס עקרון החלוקה (שרינג בשפת המקצוע), כדי שהאורחים יוכלו לטעום כמה שיותר. אי לכך סופחתי לקבוצת בלוגריות אנרגטית ובשם העקרון חלקנו תחילה “פוקצ’ת אש תנור” (22 ש”ח)  המגיעה לרוב עם שני מטבלים והפעם סופקה רק עם שמן זית  , ו”חומוס שלושה צבעים”, 3 קעריות חומוס בטעמי קארי, סלק וסטנדרטי עם חתיכות פיתה (38 ש”)- מנה מעט מפתיעה ולו לאור העובדה שפחות מ-2 דקות הליכה מהבר שוכן אחר כבוד חומוס גבעתיים המיתולוגי.
שמחים וטובי לבב הופתענו לגלות שסלט הקיסר המורכב מלבבות חסה ברוטב קיסר, עבר מהפך עיצובי והוגש בתוך גביע אלגנטי (24 ש”ח). ואם כבר בירקות עסקינן אז בזו אחר זו נחתו על שולחננו הצר: “אצא לי השוקה” (43 ש”ח)- מלפפונים, שרי מנומר, פלפל ספרדי, בייבי צנונית, שעועית ירוקה, ופטריות שימאגי, ו”בוראטה קאפרזה” (46 ש”ח)- עגבניות שרי במגוון צבעים בלסמי, בזיליקום ושמן זית. מנה מצוינת כאשר המינון של הבוראטה, מלכת הגבינות האיטלקיות שכבשה בסערה את הסצנה הגסטרונומית המקומית, היה מושלם.
כמובן שלא דילגנו גם על המנה הכי פופולארית של המקום: “שיפודי מוצרלה” (26 ש”ח)- שני שיפודי בייבי מוצרלה, עגבניות שמש, ובלסמי מצומצם (26 שקלים )- פשוט ולעניין. מנה טובה נוספת שהחזירה אותי בבת אחת 40 שנה פלוס לימי ל”ג בעומר העליזים היא” פטטמתם”– תפוחי אדמה מדורה בשמנת של פעם, זרעי עגבניה ושמן ריחן (26 ש”ח).
בגזרת הבשר דגמנו 2 מנות טובות למדי: “קלאב סינטה” (46 ש”ח)– שלושה משולשי לחם המכילים נתח סינטה, מיונז, עלי ארוגולה, מלפפון חמוץ ועגבניה, ו”אומצה אלורס” (53 ש”ח)- נתחי סינטה צרובים על מחבת לוהטת, עם זרעי עגבניה, טחינה וצ’ילי טרי- מנה פיקנטית וללא ספק השוס של הערב.
את הבילוי המופלא  במרכז גבעתיים סיימנו עם שלושה קינוחים במחיר אחיד של 35 ש”ח לקינוח תוך שאנחנו משתדלים לא להותיר פירור משלושת הקינוחים שחלקנו. אז מה היה לנו שם? תותים בשמנת עם כדור גלידה, עוגת שוקולד חמה עם תותים ומקרונים  וכנאפה שלוותה אף היא בתותים ומקרונים.
השורה התחתונה: יש חיי לילה ואפילו תוססים בגבעתיים, וה”זוט אלור” נותן תמורה מלאה והוגנת בעד האגרה!
– Zoot Allures זוט אלור
כצנלסון 67, גבעתיים
כל יום מ-19.00 עד אחרון הלקוחות
טלפון:  052-8000744