מי מצייץ ליד הבית? יונה על אדן החלון, דרור בגינה או מיינה על העץ? למדו לזהות ציפורים והצטרפו לספירת הציפורים הגדולה. 10 דקות של כיף וטבע לכל המשפחה! ספירת הציפורים השנתית יוצאת לדרך בפעם ה-21. 31-15 בינואר 2026 בכל רחבי הארץ.
בתאריכים 15–31 בינואר 2026 תתקיים בפעם ה -21 ספירת הציפורים השנתית בחצרות הבתים ובסביבת אדם ברחבי הארץ. במסגרת המיזם מוזמן הציבור הרחב לתעד ולדווח על מיני ציפורים הנצפים בסביבת המגורים – מחוץ לבית או למשרד, ברחוב, בגינה, בכיכר או בפארק. הספירה מנוהלת על ידי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החברה להגנת הטבע והמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.
ספירת הציפורים היא מיזם ניטור ארוך טווח המתקיים בישראל מאז 2006, ועוקב אחר שינויים באוכלוסיות ציפורים באזורים מיושבים. זהו מיזם של מדע אזרחי המבוסס על השתתפות מתנדבים מכל הארץ, המבצעים תצפיות, סופרים ומדווחים, ובכך מספקים מידע חיוני על מגמות ושינויים בתפוצת הציפורים בסביבת האדם.
מטרת הספירה היא לקבל תמונת מצב עדכנית על מיני ציפורי הבר בערים ובמרחבים מאוכלסים, בהם אזורי תעשייה, כפרים שיקומיים ובסיסי צה"ל, לזהות שינויים בתפוצה לאורך זמן, ולאסוף נתונים שישמשו בסיס למחקר מדעי עתידי ולקידום יוזמות המיטיבות עם הציפורים. לצד התרומה המדעית, הספירה מחברת את הציבור לטבע ומציעה פעילות נגישה של התבוננות, הנאה משותפת ושלווה, במיוחד בתקופה זו.
איך משתתפים? זה לוקח רק 10 דקות!
כדי לקחת חלק בספירה השנתית:
- לומדים לזהות את ציפורי העיר באמצעות אלבום הציפורים הנפוצות בישראל, משחקים ומצגות; אפליקציית Merlin לזיהוי ציפורים לפי סימנים, לפי תמונה או לפי קול, מדריך לזיהוי ציפורים וחידונים: כאן
- מורידים את אפליקציית eBird, נרשמים ומתרגלים את אופן השימוש בה. סרטוני הדרכה וחומרים נוספים כאן.
- מתמקמים במרחב – התצפית יכולה להיעשות בחצר הבית, בפארק העירוני ואפילו ברחוב.
- סופרים – במשך 10 דקות בנקודה אחת, בעדיפות לשעות הבוקר (10:00-7:00). יש לדווח ב-eBird על כל המינים שזוהו בראייה או בשמיעה ואת מספר הפרטים מכל מין.
מוזמנים להיכנס לאתר ספירת הציפורים, המרכז את כל הקישורים, המידע הנחוץ לספירה והדרכים השונות לקבלת עדכונים: https://bit.ly/backyard-bird-count
בספירת הציפורים בינואר 2025 התקבלו 1,400 דיווחים – עלייה של 11% לעומת 2024 – ובהם תועדו
51,863 ציפורים מ־144 מינים שונים. חמשת המינים המדווחים ביותר נותרו דומים לשנים קודמות: עורב אפור, מיינה מצויה, יונת הבית, צוצלת ודררה, כולם מינים המסתגלים היטב לסביבת אדם. נרשמה התרחבות משמעותית בהשתתפות הגיאוגרפית, עם דיווחים מ־204 יישובים ברחבי הארץ, ובולט במיוחד הגידול במספר התצפיות מיישובי הדרום והצפון. בדומה לשנים קודמות, ניכרים גם הבדלים אזוריים: בדרום דרור הבית הוא המין השכיח ביותר, בעוד שבצפון אינו נמנה עם עשרת המינים המובילים. ניתוח רב־שנתי מצביע על עלייה בשכיחות המיינה והדררה לצד יציבות יחסית של העורב והיונה, וירידה בשכיחות דרור הבית והבולבול, מגמות המדגישות את חשיבות המשך הניטור לאורך זמן.
ד״ר תומר גויטע, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט:
"ספירת הציפורים מזמינה את הציבור לעצור לרגע ולהביט סביבו בעיניים סקרניות. זו דרך פשוטה ונגישה להכיר את הציפורים שחיות לצידנו, לחדד יכולות זיהוי ותצפית, ולהפוך כל דיווח לתרומה משמעותית להבנת המתרחש בטבע העירוני. החיבור בין ידע, קהילה ואהבת הטבע הוא הלב של המיזם הזה".
ד״ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ומנהלת רשת המיזמים במרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט:
״הנתונים שנאספים לאורך השנים מאפשרים לנו לזהות תהליכים עמוקים באוכלוסיות הציפורים ביישובים – התחזקות של מינים פולשים לצד שינוי במעמדם של מינים מקומיים. זהו כוחו של ניטור מתמשך, הנשען על השתתפות הציבור. מעבר לערך המדעי, הספירה מציעה חוויה מרעננת של יציאה החוצה, תשומת לב לסביבה הקרובה וחיבור מחודש לטבע״.
שלומית ליפשיץ, מייסדת ספירת הציפורים ומובילת יוזמת טיפוח ציפורי הבר בחצר:
״כמה דקות של התבוננות ליד הבית מספיקות כדי לגלות עד כמה הטבע עשיר ומפתיע. ספירת הציפורים מעודדת אותנו להקשיב, להבחין בפרטים הקטנים ולהבין שאנחנו חלק ממערכת חיה ודינמית. זו פעילות פשוטה שמייצרת גם הנאה אישית וגם תרומה ממשית לשמירה על הטבע בישראל״.
המרכז הישראלי למדע אזרחי הוקם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. יוזמה שמטרתה לשלב את הציבור הרחב במחקר מדעי ובשימור המגוון הביולוגי בישראל. המרכז החדש, בשיתוף קק"ל והחברה להגנת הטבע, שם במוקד את המדע האזרחי – מחקר מדעי המתבצע על ידי מדענים ושאינם מדענים כאחד – בכל שלבי התהליך המדעי, מתוך מטרה להפוך את הציבור הישראלי לחלק בלתי נפרד ממחקרי המגוון הביולוגי והסביבה ולעודד אותו לקחת חלק פעיל בתיעוד ואיסוף הנתונים.
