הענקים של אי הפסחא – הסרט השלישי בטרילוגיה הגיאורגית של דובר קוסאשווילי סרט שהוא שיר לעולם הולך ונעלם לפי זווית הראייה של קוסאשווילי – מילה של “אמא נגה”.
מאת: שרית כץ
הסרט הינו השלישי בסאגה המשפחתית של הבמאי, ולאו דווקא בזרם כרונולוגי. הסרט מגולל את סיפור משפחתו של זאזא הילד כמספר מבוגר ואת מערכת היחסים בהוויה המשפחתית שלו עפ”י המסורת הגיאורגית אף המשפחה חיה כאן בארץ.
זהו סרט תלוי תרבות ומסורת בכל המישורים. קיים כאן כבוד רב ואהבה בין הדמויות במשפחה, כשאב המשפחה על פיו יישק דבר, והוא הדמות הדומיננטית במשפחה. במהלך כל הסרט חלף בראשי סרטו של קוסטוריצה חתול שחור חתול לבן והרהרתי בדמיון בין שתי היצירות. העולם אותו מתאר קוסאשווילי, הינו אי הולך ונעלם בארץ וההווי המשפחתי המתנהל בסרט זר לי לחלוטין. רוב רובו של הסרט מתנהל בשפה הגיאורגית, מה שמוסיף לנופך של המנטליות בסרט כשהבמאי מוביל אותנו, הצופים, למחוזות ילדותו באהבה, הן זכרונותיו והן לקולנוע עצמו. חייבת להדגיש בהערכה את התפאורה בהם פריטים המרכיבים בית וריהוט שבהחלט מציינים תקופה של פעם… גם המוסיקה ראויה לציון מיוחד.
באופן אישי, אהבתי מאוד את סרטו חתונה מאוחרת, כשהסרט הנוכחי איננו מפסגת יכולותיו של הבמאי, אך בהחלט הינו שייך לבמת הקולנוע הישראלי העכשווי. 
מילה של אמא נגה.
ומי ביוצרים:
בימוי ותסריט: דובר קוסאשווילי
הפקה: מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום, יונתן רוזנבאום
צילום: דניאל רוזנבאום
עריכה: יעל פרלוב
|מוסיקה: יוסף ברדנשווילי
עיצוב אמנותי: אבי פחימה
שחקנים:
גברי בנאי, ניקו טאבאדזה, קייט קונלין, ניקיטה סקלרוק, מריה אובנוב, עדן צימבליסטה, עמית ברזילי, אוראל דרי, שילה קוסאשווילי
