“סיפורו של אמט טיל” סרטה של צ’נוני ציקווי, מבוסס על סיפור אמיתי – הרצחו של אמט טיל. סרט הפורט על מיתרי הלב… המלצה עם הסתייגויות… מילה של “אמא נגה”.
מאת : יהודית סטרובולסקי.
החל מהיום שנחשפתי לסיפור אוהל הדוד תום , לא יכולתי לסבול את התנהגותם המזוויעה של הלבנים כנגד שחורי העור. כל הסרטים שנעשו בנושא רק המחישו שוב ושוב את גודלה של הזוועה. האכזריות, הזלזול, המתקפות חסרות הרסן, הפגיעה והרצח היו מנת חלקם של שחורי העור.
בימים אילו יוצא לאקרנים סרטה של צ’נוני ציקווי, סיפורו של אמט טיל. הסרט עוסק ברצח האכזרי של נער בן 14, במיסיסיפי על ידי לבנים רק בגלל שהעז לדבר עם אשה לבנה, במכולת שכונתית, אישה שהביאה ימים ספורים לאחר מכן את מותו, בשל השקרים שבדתה מליבה. אימו של הנער אמט טיל, מיימי טיל, היא גיבורת הסרט המיוחד הזה. מיימי טיל הפכה אחרי מותו של בנה האהוב למחנכת ופעילה חברתית בתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות אזרח ורדפה כל חייה על עשיית צדק עם רוצחי בנה.
בעייתו של הסרט בעיניי שהוא חד צדדי מידי ומתאר כל העת את דמותה של האם, את הקשר והאהבה שהרעיפה על בנה יחידה, את החשש מנסיעתו למיסיסיפי ואת התמודדותה הקשה לאחר רציחתו. התקריבים על פניה ועיניה של השחקנית דניאל דדווילר הם אילו המובילים את העלילה, כאשר האהבה והכאב הם השחקנים הראשיים בסרט .
הלבנים כמעט לא מופיעים בסרט, הם יותר מרומזים, מגוחכים ומוסווים ,כאילו לא מגיע להם בכלל להיכלל בעלילה, כאילו מבוטלים, כל הדמויות המופיעות בסרט הינן של שחורי עור ולא במקרה.
הרצח של הנער האומלל אינו נראה אלא רק מתואר ולמרות כל אילו ההתנהגות הבלתי מתקבלת על הדעת של הלבנים מוקעת ברייש גליי.
נקודת המבט של האם פורטת על מיתרי הלב ומאוד משכנעת, גם בעת שהיא מחליטה להציג את גופת בנה המרוטשת בארון פתוח – מעין בשורה לכל שחורי העור .
מערכת היחסים שלה עם בנה לא מפסיקה לרגע גם לאחר מותו ומחדדת את גודלו של האסון הנורא, אסון שלא מפסיק ומקבל גם בימינו אנו הדים רבים כמו לדוגמא עם רציחתו של שחור העור, ג’ורג פלויד. כלום אולי בעצם לא השתנה מ- 1955 ועד היום. .
אנחנו יכולים ללמוד שכלום לא השתנה והעולם נוהג כמנהגו ורצח של נער בן 14, תמים וחסר ישע הוא ענין שבשגרה. הרוצחים שוחררו, האישה שבדתה שקרים לא נענשה.
וכדברי וופי גולדברג, אחת ממפיקות הסרט, המגלת את דמותה של סבתו של הנרצח :”אולי אתה גיי אולי אתה אישה, אולי אתם אסיאתיים, כולכם מבינים את השנאה הזו. מה שאנו רואים על המסך היא נקודת השיא של גזענות מערכתית”.
יחד עם אמירה כזו נמליץ על הסרט אך עם הסתייגות, התמקדות יתר רק באם ובכאבה, ופחות בפעילותה המיוחדת לאחר מות בנה 
מילה של “אמא נגה”.
סיפורו של אמט טיל
בימוי: צ’ינוני צ’וקוו
תסריט: מיכאל ריילי, קית’ ביושאמפ, צ’ינוני צ’וקוו
הפקה: קית’ ביושאמפ, ברברה ברוקולי
צילום: בובי בוקובסקי
פסקול: אבל קורזניווסקי
שחקנים: דניאל דדוויילר, ג’יילין הול, וופי גולדברג
אורך: 130 דקות
הסרט מופץ על ידי פורום פילם
