על עצמות המתים הוא עיבוד בימתי לספר המתח הפילוסופי של אולגה טוקרצ’וק, זוכת הנובל, אשר עוסק ברצח, טבע, משפחה ונקמה. אין ספק שזוהי ההצגה הטובה ביותר בעיר. מילה של “אמא נגה”.
מאת : יהודית סטרובולסקי
ההצגה המבוססת על הרומן “על עצמות המתים” מאת זוכת פרס נובל אולגה טוקרצ’וק, מתאר את קורותיה של עיירה שקטה ששלוותה מופרעת על ידי שורת רציחות של גברים מצליחים וגם של בעלי חיים. ספר מתח בלשי אמנותי, שהופך להצגת תיאטרון סיפור מסעירה שבמרכזה רצח, מלא הומור, מוזיקה ותנועה, מחדירה בסיפור גוון פוליטי חזק שמתייחס ישירות לזכויות בעלי חיים ולפטריארכיה.
אישה מבוגרת מתגוררת במקום נידח אי שם בפולין בסמוך לגבול הצ’כי, כששלוות הכפר מופרת בשל גל רציחות אכזרי.
האישה הדוגלת באסטרולוגיה מספרת את השתלשלות המאורעות בעקבות הרציחות.
המחזה המופלא מבוסס על ספר עוד יותר מופלא של אולגה טוקרצ’וק זוכת פרס נובל.
בראש ובראשונה יש למחוא כפיים ליותם גוטל המעבד והבמאי שגם משחק שעשה עבודה נהדרת, לנעמי יואלי, בתפקיד הראשי, המעניקה לצופים תצוגת משחק מושלמת כשלצידה סוללת שחקנים חלקם חובבנים אך משכנעים ביניהם יובל מסקין, אבי חדש סלי עדן בר ועמית ברוומן. שני הנגנים המלווים את המחזה מכניסים אותו לנופך הנכון.
עוד בטרם מתחילה העלילה להתגלגל על הבמה, השחקנים והנגנים פוצחים בסדרת בדיחות על פולנים, שגם אני נמנית ביניהם, מה שמכניס לאווירה משעשעת ואותנטית.
המחזה ארוך מאוד הרבה מעבר לשעתיים, אך שווה כל דקה, כשוחרת בעלי חיים המחזה מייצג את כל מה שאני אוהבת “נקמת בעלי החיים באדם האכזר”, מוטו חזק ודרמטי.
ינינה דושנייקו הדמות הראשית, גיבורת העלילה יוצרת דינמיקה בין הדמויות שפועלות מסביבה כמו השכן “תפלצת” או הצייד המכונה “רגל גדולה” עד שהכול נקשר בהכל.
יש לשים לב גם ל”רקויזיטים” ולאלמנטים המיוחדים בלבוש, המשלימים את התמונה.
לא נגלה מעבר, רק נגלה שזו אחת ההצגות הטובות והמרתקות הרצות כעת, כדאי לקחת פסק זמן ולשקוע בעלילה הקולחת הזו. אהבתי מאוד! 
מילה של “אמא נגה”.
על עצמות המתים – על פי ספרה של אולגה טוקרצ’וק
עיבוד ובימוי: יותם גוטל
עיצוב חלל: הדס עפרת
תאורה: דן גלזר
תלבושות: רות גוילי
ניהול מוזיקלי ונגינה: יאיר סרי
הלחנה ונגינה: יוסי מר חיים
משתתפים: נעמי יואלי, יובל מסקין, אבי חדש, סלי עדן בר, עמית ברוורמן, יותם גוטל
