הצגה "המורה" הוא סיפור מסע מצחיק ומטלטל על מורה צעירה ואוטבוס מס 2' במסע לפולין. מחזה ששואל שאלות נוקבות על זיכרון והדחקה, על חינוך, על טראומה פרטית אל מול טראומה לאומית, ובא להציב מראה מול דרך ההתמודדות עם טראומה וזיכרון של החברה הישראלית. מילה של "אמא נגה".
מאת : יהודית סטרובולסקי.
ההצגה "המורה" בתיאטרון תמונע היא חווית פרינג' עוצמתית, אינטימית ומטלטלת שמצליחה לגעת בשלל נושאים כמו חינוך, זיכרון אישי וקולקטיבי והמחיר הנפשי שמשלמים ישראלים צעירים במציאות הישראלית הלא פשוטה. העלילה עוסקת בקבוצת תלמידים ומורים היוצאים למסע לפולין.
כבר מהדקה הראשונה מורגשת האווירה המעיקה בעיקר לאילו הישובים במרכז הבמה שמדמה את אוטובוס התלמידים בפולין.
ההצגה לא עושה הנחות, היא נוגעת בשלל נושאים כאובים ומציבה את הקהל בתוך אזור מוסרי אפור שבו כל דמות בעצם חושפת שכבה של בדידות .
הבימוי מבריק ומדויק ולא מצליח לפול לקלישאות, השימוש באולם לא גדול מידי כמו זה בתמונע פועל לטובת העלילה, הדיאלוגים מאוד חדים, לעיתים לא נעימים לאוזן, התאורה והקצב של האנסמבל יוצר תכונה ואקשן נכון.
בולטת במיוחד היא שיא דרייגור קדמן, בעלת הייחוס המשפחתי שמצליחה גם בזכות המראה וגם בשל יכולת המשחק לייצר נוכחות בימתית עוצרת נשימה. היא מדויקת לחלוטין במשחק מצד אחד היא דמות קפואה ולרגע היא מתפרקת לחלוטין מבחינה נפשית. היא לא רק אומרת את הטקסט היא גם מציגה את המחשבות הגנוזות ביותר המתרוצצות במוחה.
כאן היא מביאה דמות עם רובד אנושי מורכב, כזה שגורם לקהל לשנות את עמדתו כלפיה מרגע לרגע.
חלק מסצנות לעיתים דידקטיות מידי, ההצגה גם מתייחסת ליותר מידי נושאים דרמטיים ודוחקת את הכול להצגה אחת , אבל למרות הליקויים ההצגה בעיני מצוינת וחשובה מאוד.
ההצגה לגמרי לא מתחנפת לקהל, עם אי הנוחות שהיא מייצרת היא מעוררת גם מחשבות רבות לאחר שיוצאים מהתיאטרון.
אין ספק ששיא דרייגור קדמן תבסס את מקומה בדור השחקנים הצעירים , במקום של כבוד. 
מילה של "אמא נגה".
יום ג' 16.6.26 בשעה 20:00 – תיאטרון תמונע
יום ד' 17.6.26 בשעה 20:00 – תיאטרון תמונע
המורה – הצגת אוזניות
מאת ובבימוי: אודם רדאי
דרמטורגיה: איתי דורון ורותם אלרואי
ליווי אמנותי: נאוה צוקרמן וארז מעין שלו
ליווי כתיבה: מאיה ערד יסעור
עיצוב סאונד: אוהד מנור
עיצוב חלל: ותלבושות: אריאל טל אביב
עיצוב תנועה: אילן זכרוב
עיצוב תאורה: רותם אלרואי
ע. במאית דן בן דור
לחנים ופסנתר: טל יניב
צילום פוסטר: מור אלוש
בהשתתפות: שיא דרייגור קדמן, יריב קוק, שנטל כהן, מור אלוש, גיא בירגר, יעקב אוחנה ואברום הורוביץ
