הצגה – אומרים ש….

ההצגה החדשה "אומרים ש…" של תיאטרון עוטף הנגב, היא מסמך דוקומנטרי מקורי המבוסס על עבודת תחקיר ארכיונית ושיחות עומק. היצירה עוסקת באתוס הקיבוצי, במתח שבין הפרט לקולקטיב ובסיפורים שעיצבו את הקהילה לאורך השנים.

הצגת 'אומרים ש…' של תיאטרון עוטף הנגב. (צילום: אייל בריברם)

חיים סולו והיוצר במאי אמיתי יעיש בן אוזיליו

פרויקט אמנות מרתק שמוקם בעוטף הנגב. "מאיפה הכל התחיל", במצפה גבולות והצצה נדירה ל'יומני המטפלות" בארכיון ההיסטורי של הקיבוץ, כמבוא לנושא ההצגה "אומרים ש…".

נפגשנו לשיחה עם מקור ההשראה להצגה 'אומרים ש…' – חיים "סולו" שילה בן ה-102, ממייסדי דנגור (נירים הישנה) ושורד ה-7.10.

סולו, כפי שמכנים אותו חבריו, משפחתו ומכריו הוא בין מייסדי קיבוץ נירים. סולו איש צלול ורהוט מסביר לנו על ראשית חיי הקיבוץ, על הנושאים שעלו לדיון באסיפות הקיבוץ. לדוגמא, אחד הנושאים החשובים היה דיון על "איזה שולחנות צריכים להיות בחדר האוכל? עגולים, מרובעים, מלבנים" והכל מתועד ביומני הקיבוץ של פעם המצויים בארכיון.

"אומרים ש…" – יצירה דוקומנטרית מקורית מאת אמיתי יעיש בן־אוזיליו המבוססת על עבודת תחקיר ארכיונית ושיחות העוסקת באתוס הקיבוצי, במתח שבין היחיד לקהילה ובסיפורים שעיצבו את החברה הקיבוצית לאורך השנים

עמי הקשיש, קיבוצניק מפונה החולם לחזור לביתו בנגב לאחר ה-7.10, מקבל מעטפה לדירתו הזמנית בבניין המפונים – ומסרב לפתוח אותה. המכתב הסגור מוציא אותו ואת שני ילדיו למסע זכרונות בעקבות מכתב אחר שקיבל בצעירותו – בו התבשר על תפקידו החדש כמלווה קהילות מטעם התנועה הקיבוצית. תפקיד זה שלח אותו להסתובב בין הקיבוצים דווקא בשנים בהן החלו לצוף האתגרים של היחיד – בתוך חברה המקדשת את הקבוצה. לאורך הדרך ובין התחנות צפים סיפורי עבר על מפעל שבשם אחריות קולקטיבית נכנס לחובות; מאבקים על שינוי לינה משפחתית מול לינה משותפת – המטלטלים את יסודות הבית הקיבוצי; סיפורי מתנדבות, תשוקה ואשמה; עדויות על הדחקה, נידוי וסילוק; סדקים שנוצרים כאשר קול אחד שולט במקהלה ומשתיק אחרים ועוד. כך באמצעות עדויות והומור דק, ההצגה בוחנת את המחיר של מה שלא נאמר בקול.

יוצר ובמאי: אמיתי יעיש בן אוזיליו. דרמטורגיה: רננה רז. שחקנים: מיגל אורבך, סיגלית פוקס, דני שפירא, טולי פסי ודורון מגלי.

ע. במאי: נטע עצמון. רובוטיקה: אורן עילם. תלבושות: דורון אשכנזי. וידאו: איריס מועלם. חלל: איגי הגר פרי פלד. תאורה: זיו וולושין. מוזיקה: יותם אלון. הפקה: דנה רבינוביץ.